1265פרחקיר-מחול-עינבל פינטו ואבשלום פולק-מוזיאון תא
1265פרחקיר-מחול-ענבל פינטו ואבשלום פולק
צילומים-אלי ליאון
עוד בכניסתי לחלל ההצגות החדש, שאינני יודע אם הוא הוכשר חד פעמית למופעים או ישאר כאולם נוסף במוזיאון תא, הרגשתי שמשהו מיוחד עומד להיות מוצג באולם חדש זה שהכרתי כגלריה לפסול.
שלושה נגנים עם מראה יפני אומיטרו אבה,מאיו גנטו והירופומי נקמורה לבושים בשחור ישבו באמצע הבמה כאשר התפאורה היחידה היתה קירות לבנים ולינוליאום לבן על הרצפה.
השלושה ניגנו חרישית מוסיקה שהלחינו עם צליל יפני עדין כאשר אחד ניגן על כינור,השני על בקבוק ספרייט וכוס והשלישי על כלי פריטה.
לאט בחושך נכנסו 9 רקדנים ונצמדו לקירות הלבנים.כאשר נדלק האור ראינו את תלבושתם המקסימה ,המנומרת והצבעונית, עשויה מאריג חתיכה אחת באריגת חוטים צבעוניים רבים.הקונטרסט-הניגוד בין הצבע הלבן של הקירות והתלבושות הצבעוניות המיוחדות היה מרשים.
בקדמת הבמה צבי פישזון המוגדר כשחקן-אמן שלקח חלק פעיל בקידום המופע או העלילה, אם היתה כזו, נכנס לבוש בסרבל-שק גדול על מידותיו.
בצעדי ריקוד איטיים ומוסיקה יפנית מתאימה הרקדנים רקדו, התנועעו ליד הקירות ,נצמדו או טיפסו עליהם והשתמשו בהם כתפאורה מרשימה.
המוסיקה היפנית היתה מאוד נעימה וערבה לאוזן.היו בה הרבה חזרות שאנו לא רגילים עליהם אך הדבר לא הפריע כדי להנות ממנה אלא להפך עזרה למתרחש על הבמה.
המחול היה ברובו מחול קבוצתי כשהקירות הלבנים מנוצלים היטב כאילו הם חלק מהריקוד.
באמצעותם או בלעדיהם הרקדנים יצרו בגופם צורות משתנות נהדרות.
תמונות חיות מגוף אדם בקבוצה היוו פסלים חיים בחלל של הגלריה לפסלים של המוזיאון שהפעם שימשה כאולם הצגות.תמונות מקסימות בלתי נשכחות.
הריקוד היה מלא מתח.היה תאום מושלם בין המוסיקה לריקוד.כאשר המוסיקה היתה "נסגרת"או "נפתחת"נפתח גם הריקוד.
דואט נהדר של שני רקדנים מעולים נרקד.
קבוצת רקדנים יוצרים גוף אחד ממנו נולד אחר ואחד יוצא מתוך השני.
ראויה לציון מיוחד התאורה שעיצב יואן טיבולי ששיחק באור ועיצב אותו מלאכת מחשבת.הוא גם עיצב את החלל.
המחול היה בעצם אבסטרקטי .אינו קשור לא לזמן,לא למקום וכל צופה יכול היה לראות בו מה שהוא רצה.
העיקר היתה החוויה של הצופה והיא היתה גדולה, מקסימה ומרשימה.
כל הרקדנים הן הישראליים והן היפניים היו מעולים.הצטיינו במיוחד נגה הרמלין ומיומו מינקווה.עוד השתתפו אבידן בן גיאת,תום וקסלר,קורדליה לנגה,מיראי מוריאמה,אנדראה מרטיני,סתיו סטרוז וגיל שחר.
הן הסולנים,הן ההרכבים השונים של דואטים,סולו,שלישיות היו מקסימים,גמישים ומלאו בדייקנות מרבית את הכוריאוגרפיה המדוקדקת והמרשימה ששיתפה בעצם כשני רקדנים שלא זזו ממקומם את שני הקירות הלבנים של חלל הבמה.
הכוריאוגרפיה של ענבל פינטו ואבשלום פולק ראשיתה בביקור ביפן של השניים שהוזמנו לביים מחזמר.בעקבות זאת נוצר שיתוף פעולה שתוצאותיו ראינו כעת במופע.
בגדול אפשר לומר ששיתוף פעולה זה התבטא בכך שהצד הישראלי תרם את הכוריאוגרפיה והצד היפני את המוסיקה.
לקראת סיום המופע פישזון הוריד מהתקרה קולבים ,הרקדנים התפשטו ונשארו בבגדים תחתונים בלבד ותלו את בגדיהם הצבעוניים לקולבים שהתרוממו ונשארו תלויים באויר גבוה מהרצפה.
בתום המופעים בארץ תיסע הלהקה ליפן כדי להציג את המחול גם שם במוזיאון לאמנות המודרנית שבטוקיו.
היה זה מחול מיוחד,מלא עדינות,לפעמים כוחניות וחן,מתח,צבעוני מאוד שבוצע בדייקנות מוקפדת.
לראות או לא לראות:רוצו לראות ולא תצטערו.נשארו בסבב זה עוד שתי הופעות ב21.7 ו22.7 .מומלץ ללא כל הסתיגות.
נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 19/7/2014 14:31
אלי ליאון
[email protected]
טל03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאי ותרבות "מוטקה"
אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזו וחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il