שיחת לילה מאוחרת- פרק ד
פרק ד
מגע השפתיים שלה בשפתיים שלו היה רופף משהו , מעט מהוסס, כאילו שיש איזה צורך להתרגל לשפתיים לא מוכרות, כמו איזה רוח קלילה , איזו בריזה שנשבה לה אחרי לילה חם וסוער ונדמה היה שהן נגעו במשהו קדוש שאסור לנגוע ,כמו ספר תורה קדוש שמנשקים בזהירות או אפילו מנשקים מרחוק כשמצמדים יד לפה ומפריחים נשיקה קטנה באוויר כשהספר הקדוש חוזר לארון הקודש אחרי שעבר בין כל באי בית הכנסת.
הוא עצם את עיניו , שקע בחלום, חלום בהקיץ מלא קסם ויופי, מתמסר לנשיקה.
לאט , אבל בטוח הפכה הנשיקה , באופן הדרגתי ובצורה טבעית, ליותר ויותר מחפשת, כאילו מחפשת לגלות משהו בתוך הפה שלו.
לא, לא , לא מחפשת במובן המיני ....כאילו מחפשת בפה שלו את איזור הגירוי!! נשיקה כזו שבאה מסקרנות, אולי בודקת ומנסה ללמוד ,לא ברור מה, מנסה להבין מה יש בלשון שלו.
במוחו, שמע את לשונה ,שנגעה בעדינות אצילית ולא ברורה בשפתיו ואומרת:
"טעם אותי ואני אטעם אותך וכך נהיה ללשון אחת והטעמים שלנו יתאחדו לטעם אחד הרבה יותר חזק.תעשה את זה לאט לאט , בוא ונכיר האחת את השנייה , נרגיש את הטעם האחת של השנייה..... כאילו אומרת לו : תנגוס בתפוח אבל לאט ובעדינות ותרגיש את טעמו המתוק והרענן."
הלשונות של בשמת ואריה נפגשו האחת עם השנייה כמעשה שבשגרה,כמו שתי חברות טובות שמטיילות מחובקות , מתחככות האחת בחברתה בשובבות ובהנאה לאורך שדרת עצי אורן ריחניים ומספרות האחת לשנייה סיפור ישן המוכר רק להן ,סיפור שהתחיל בשעות מוקדמות של לילה , מכמה מילים בודדת דרך אפרכסת טלפון ,סיפור שהמשיך בחצות של לילה, בשיחת לילה מאוחרת, והסתיים זמנית בכמעט בוקר של המחרת , פרידה זמנית הכרחית ובלתי נמנעת של שניים עשר שעות. הלשונות נצמדו האחת לשנייה כאילו הכירו שנים, אשר נפרדו ונפגשו שוב ברכב של בשמת ועכשיו, ברגע כל כך קסום טעמו שוב את טעמן האחת של השנייה בפעם האלף.
ובכל זאת, כמו היה זה פעם הראשונה. שלווה בלתי מוסברת השתלטה על אריה. הוא הרגיש, מה שלא הרגיש שנים רבות .הייתה לו הרגשה חזקה של חזרה הביתה, למקום שקט, בטוח. הוא חזר במחשבות ובהרגשה שלו לימים שהכול היה תמים, שהכול היה חדש ורענן , שכול גילוי היה מסקרן וכובש בבת אחת.
זה החזיר אותו לימים שיוסף , האחראי על הדיר בפנימייה ביקש ממנו לצאת עם עדר הכבשים לאכל באחו. הוא הרגיש את השלווה והשקט שהיו משתלטים עליו כשהיה מתיישב על הגבעה ממנה יכול היה לצפות ולהשגיח על הכבשים האוכלות באחו בשעת בוקר מוקדמת מאד של יום חדש של עבודה בדיר
אלו היו הרגעים שהמחשבות שלו נדדו לכל מקום, בלי הבחנה ונתנו לו הרגשה של חופש, רוגע ושקט, שלווה והנאה בלתי מוסבים שהיו משתלטים עליו. המחשבות במוחו רצו מבלי לעצור, מוחו התרוצץ בין מחשבה למחשבה בלי שום קשר בין אחת לשנייה, במהירות של מכונית שאבדה את המעצורים, מכונית שדרדרו במדרון תלול , תחילה לאט בתחילת המדרון, שהלך והתחזק במדרון תלול שהוביל לתהום ומבלי שיוכל לעצור אליו יגיע........
מה היא עושה, חשב לעצמו. היא כל כך התמסרה לו בנשיקה הזו כאילו קיבלה מתנה שהשתוקקה לה כל חייה, דומה שהיא מכירה את הלשון שלו מזמן, כאילו שבלשון שלו התרכז כל עולמה, כל ההוויה הרוחנית והנפשית שלה, כל החשקים של גוף ונשמה הצמאים למגע. . .
היא משחקת בחלל הפה שלו ,חשב לעצמו ,עם הלשון שלו, כאילו זה הדבר היחיד שקיים עכשיו , כאילו חוקרת משהו, מחפשת משהו , משהו שכל כך השתוקקה לו כל כך הרבה שנים ובמשך השנים בגלל שלא מצאה את מה שחיפשה..... ויתרה,
כמו מחפשת לדעת משהו, מנסה לברר משהו כמו...... האם זה האיש שאני מחפשת כל כך הרבה שנים? היא המשיכה לגלגל את לשונה בלשונו כאילו מנסה לבדוק אם להתמסר עד הסוף , כאילו מחפשת בחלל פיו את הקול שהחזיק אותה כמעט שבע שעות מרותקת, מיוחמת, מגורה מבלי שתוכל לתת פורקן לגירוי הבלתי נשלט.
לרגע היה נדמה לו שגילתה סוף סוף את המשמעות האמתית שלנשק את הגבר האמתי שלה.. כך לפחות קיווה....זה היה ברגעים שהיא נסחפה מעט והגבירה את תנועת הלשון שלה בלשנו ובחלל הפה שלו.
המחשבות שלו המשיכו לרחף להם בלי מעצור תוך כדי שהיא מחטטת עם הלשון שלה בתוך פיו הפתוח והמתמסר עד כדי איבוד שליטה שנשלט רק על ידי הלשון שלה.
המחשבות שלו הביאו אותו לפעם הראשונה שנישק את פנינה, במחנה הקיץ שלפני שנת הלימודים הראשונה בבית הספר החקלאי , בגן הבוטני של הפנימייה.
פתאום, מבלי שהרגיש, ניתקה בשמת את שפתיה משפתיו ופלטה במילים מקוטעות :
" אני... לא ... נושמת...לא.... נוש..מת... אף פעם ... לא ... התנשקתי ככה... אפילו... אפילו לא בפעם הראשונה שהתנשקתי עם גדי כשהייתי... בת חמש עשרה... גדי ..החתיך... של השמיניסטים.
אריה רצה להגיד לה שהוא מרגיש בדיוק כמוה אבל הרגיש שהוא מפריע לה עכשיו לספר לו מה היא מרגישה.
"אני... אני.. לא מבינה מה קורה לי.... מה... עובר עלי.....אני כמו ילדה שלא נישקו אותה אף פעם ... זה פעם ראשונה שאני באמת מרגישה כל כך קרובה, בטוחה....ניהנת באמת ממישהו שאני מנשקת... ו... ו.... המישהו הזה לפני כמה שעות היה זר שבמקרה התקשר אלי לתת לי שרות שבקשתי...
היא הרכינה את ראשה, מהרהרת על מה שהיא עוברת.
אריה היה מספיק טקטי כדי לא להפריע לה ברגע כל כך חשוב. היא מחפשת לעצמה תשובות,חשב לעצמו,...... כמוני, כמו שאני הרגשתי כשהלשון שלה שיחקה עם הלשון שלי.
היה לו קשה עם השקט שנוצר אבל הוא ניסה בכל כוחו לא להוציא מילה מפיו
"אריה , מה אתה חושב עלי" ? זרקה פתאום .
לזה הוא לא ציפה אחרי האווירה שנוצרה ולמצב אליו הגיעו בכמה דקות האחרונות.
"מה אני חושב עליך? לא יודע .....שום דבר חוץ מזה שאת כל כך מדהימה, כל כך אמתית ....
היא התפרצה לדבריו
" אתה יודע מה אני עושה עכשיו"?
"מה? " שאל
"טוב , מה זה בעצם מעניין אותך...."
" את צודקת זה ממש לא מעניין אותי..... "
הוא חיבק אותה והצמיד אותה אליו .
" לא רק שזה מעניין אותי ... והוסיף בהדגשה בולטת " כל מה קשור אליך, כל מה שאת אומרת , כל מה שאת חושבת מעניין אותי ... מעניין אותי מאד...
היא השתחררה מהחיבוק שלו , נשענת אחורה בכיסא הנהג שלה והתפרצה לדבריו....
" אני בוגדת, אני ... חוטאת... זה לא בסדר מה שאני עושה... זה לא בסדר...
היא עטפה את פנייה בשתי ידיה ולחשה בשקט
"אתה... אתה... לא יכול להבין ... שאני בוגדת... בוגדת בבעלי... גם אם הוא לא אתי ... הוא בעלי... רק אותו אני יכולה לנשק ככה....."
אריה היה מבולבל. מה נכון להגיד עכשיו, חשב לעצמו. אם יסכים אייתה, זה רק יעודד אותה להפסיק עם הקשר שנוצר ביניהם. הוא הרגיש שהוא מאד מאוד רוצה את הקשר הזה... הוא לא מוכן , בשביל כל הון שבעולם להפסיד אותה... הוא חייב למצוא תשובה טובה למה שאמרה
"אני לא מבין למה את כל כך מתייסרת"? זה מה שיצא לו מבלי שהבין למה אמר את זה....
"אני מתייסרת ....כי.... כי אני לא מבינה מה קורה לי... לא מבינה.... מה... עובר עלי..... זה אף פעם לא קרה לי ככה.... חמש עשרה שנים הייתי עם בעלי ....לעולם לא התנשקתי אייתו ככה ואף פעם לא הרגשתי כמו שהרגשתי כשנשקת אותי ו... אני...אני... אישה חרדית... מה אני עושה?"
הוא ניסה לענות לה אבל לא יכול היה. מה יגיד? איך יגיד? מה נכון להגיד?
לפתע, נצמדה אליו , התכרבלה בגופו שהיה מוכן לקבל אותה בברכה וגופה נע ונד באטיות לאורך גופו כשתוך כדי היא מצמידה את שפתיה לשפתיו בתשוקה שלא הכיר עד עכשיו.
זו לא הייתה נשיקה רכה, מחפשת, בודקת כמו בנשיקה הקודמת .
חלפה לו מחשבה שאולי קיבלה החלטה או שזרקה את עצמה למים עמוקים בתקווה שתחזיק מעמד גם אם היא לא יודעת לשחות ושכנראה עברה לה המחשבה שהוא , אריה, ינווט ויוביל אותה לחוף מבטחים.
זו הייתה נשיקה סוערת, סוערת מאד בלי מעצורים תוך כדי שהיא דוחפת את לשונה בתוך פיו בסערה ללא כל היסוס וללא כל מעצורים.
אריה הרגיש או שהיה נדמה לו שהרגיש שזו נשיקה של אישה שחושקת בכול עוצמתה בגבר שיושב לידה .השפתיים והגוף שלה שידרו תשוקה בלתי נשלטת, התמסרות ללא גבולות, הסרה של מגבלות ורצון רב לאפשר מגע עם גבר שפגשה הערב . היא הצמידה אותו אליו, הכניסה את ידה מתחת לחולצתו תוך כדי שהיא פותחת את כפתורי חולצתו, מלטפת את החזה השעיר שלו.........
פתאום, מבלי שהבחינו , מכונית שנכנסה במהירות וברעש גדול לחניון הריק נעצרה בבת אחת בחריקת בלמים חמישים מטר מהם..
התגובה של בשמת ואריה הייתה אינסקטבית וחדה לעבר המכונית שמנועה שקט.. . .
יפה, עלילה אירוטית עדינה כמשי, סיפור גולש, .
בימים סוערים אלו לקרוא טקסט רומנטי..
מרענן את הלב.
תודה
את מחפשת את ה" רציונלי" של הדמות אריה. אני לא כותב, בהכרח, מתוך איזה רציונל שיתאים או יתאים למה שהדמות צריכה להיות או להתנהג.
כל הסיפור הוא מה מתרחש במוחו ולבו של אריה בהיכרות עם בשמת. לא יודע אם כבר מרגישים מספיק אבל בעיקר מבחינתי בולט העניין שהתנהגות או הדברים שאומרת או עושה בשמת מביאים את אריה למחשבות האלו ולא נותנות לו להנות מהרגע הקסום שהיה רוצה להרגיש