וכך הם אמרו זה לזו.

שנים אנו בהרמוניה, הרמוניה רגועה ומשלימה או לעתים סוערת.

סוערת עד לכדי מגע כוחני ואלים.

שנים שאנו מנהלים דו שיח מזן אחר, דו שיח שאין קול למילים אך עם הרבה צורות של מגע.

מגע רך וענוג או מגע סוער.  

מגע של נגיעות זעירות או מגע של כיבוש ללא התחשבות.

מגע של תנועה ומגע של קסם. לעתים המגע הענוג הופך להרסני, הרסני עד מאד.

אוהבת אני את התחושה שאתה כל הזמן לידי או איתי ובי, יודעת שלעולם לא תעזבני. בטוחה אני בנוכחותך לידי וחשה את מגעך גם אם הוא זעיר ובלתי נראה. הוא נוגע.....

כן, יש פעמים שהנגיעות כה זעירות שבקושי חשה בהן אך הביטחון שאתה כאן יוצר בכל רגע תחושה חדשה.

בשעות הלילה מגעך קסום, עדין, רגוע, מתמשך, בשעות היום אתה מעז יותר, נוגע ונסוג. מעז להרחיק לכת אך מיד נסוג. ושוב נוגע ושוב נסוג.

חיי בלעדיך אינם חיים.

חייך בלעדי אינם חיים.

אנו משלימים זה את זו.

יוצרים הרמוניה.

יוצרים שלם שכל חלקיו רבים מספור הם.

את הדו שיח הזה שמעו באוזניהם שניים. שניים שישבו והקשיבו. הם הביטו זה בזו וחשבו שאולי אם ישקיעו מאמץ גם הם יוכלו להשלים זה את זו בדיוק כפי ששמעו זה עתה את הוידוי של האהבה הבלתי נגמרת של הגלים שנשברים אל חוף הים מלא החול הרך והנעים.

גלים גבוהים הם כבר חשו בחייהם ועתה, מה נעימים הגלים הקטנים עם האדווה הלבנה שמתרוממת ומכריזה "הנה אני באה, באה ועמי הרוגע והנועם מהמעמקים" ושוב אומרת "הנני כאן מאז בריאת העולם ועד עולם".

שלווה פשטה על בני הזוג והם אפשרו לרוח הקלילה לפרוע שערם ולגעת בגופם. הרוח הביאה אל אוזניהם את הקול הדומם של השיחה שמתנהלת בין הים והחוף.

הגלים נושאים על גבם את המילים שרק יחידים מסוגלים לשמוע ולהבין אותן.