מוטקה > בלוגים > הבלוג של avem > ריח ספרים...

ריח ספרים...

פעם היו ספריות.
ריח ספרים...

בעצם, גם היום יש ספריות. זה לא אותו דבר ! 

היום הספריות מודרניות, מעוצבות, מוארות, ממוחשבות וציבוריות. 

אני רוצה לדבר על ספריות של פעם.. ספריות פרטיות.

 ליד ביתה של סבתא הייתה ספריה כזו. כשהתארחתי אצל סבתא – רשמו אותי, הילד, בספריה.

הספריה, בבעלות פרטית, הייתה ממוקמת בדירת קרקע בשכונת מגורים. 

נכנסתי לספריה בדחילו, כמו כניסה למקדש. החדר החשוך למדי מלא מדפי ספרים.

 כולם עטופים בנייר עטיפה. פלסטיק טרם היה אז.

 כשנכנסתי, מיד אפף אותי הריח. ריחה של הספריה. ההיה זה טחב ספרים?

 לא יודע. ריח. ריח ספרים!

הספרנית ליד מכתבתה עמוסה בספרים ובכרטיסיות של לקוחות ושל ספרים.

 החזרת לה את ספרך ולקחת, בחרת ספר אחר. נרשם שמך והספר בכרטסת ואז יצאת.

 משאיר מאחור את הריח המיוחד והספר שבחרתי תחת בית השחי. 

ממהר לבית סבתא לקראת ההרפתקה הצפויה לי בין דפי הספר

. ...כמה טוב שפעם לא הייתה טלויזיה.

תגובות  12  אהבו 

907
04/08/14
04/08/14
נוסטלגיה יפה
אני תמיד החלפתי ספרים בספריה ציבורית
לא מכירה ספריות פרטיות
04/08/14
04/08/14
פעם זה היה עסק ככל עסק.
או בתוך חנות או בתוך דירה.
מתנ"סים לא היו אז.
בסוקולוב פינת קראוזה בחולון - בסתם חנות היתה הספרייה. מאחורי הדלפק ישב הספרן. איש חמור סבר, כעסן. לשם קיצור, הייתי רצה דרך החולות לספריה. שמה ספר על המדף, הספרן הכעסן היה חוטף אותו מידי, מזדחל אל מד...
בסוקולוב פינת קראוזה בחולון - בסתם חנות היתה הספרייה. מאחורי הדלפק ישב הספרן. איש חמור סבר, כעסן. לשם קיצור, הייתי רצה דרך החולות לספריה. שמה ספר על המדף, הספרן הכעסן היה חוטף אותו מידי, מזדחל אל מדפי הספרים ומביא לי ספר אחר. כל המידע שלו עלי היה באיזו כיתה אני. וכיוון שלא עסק ברישום, לא פעם היה זה ספר שכבר קראתי, והייתי מתחננת בפניו שיביא ספר אחר. ועם הספר הייתי שוב רצה הביתה דרך קיצור הדרך בחולות.

והיום - יש לנו בחולון את ה"מדיאטק" - ספרייה למופת, מרכז תרבותי שפתוח כל השבוע כולל שבת, וספרים חדשים וישנים מונחים בסדר מופתי על המדפים.
ואני נזכרת שאימא שלי שלחה אותי לספרייה שלה להחליף לה ספר. " הספרנית כבר יודעת, את לא צריכה לומר לה דבר. רק תצייני את שמי". ואני בהססנות של ילדה בת 7 מהרתי לסמטת הרחוב הצרה, ובחנות בת חדר אח...
ואני נזכרת שאימא שלי שלחה אותי לספרייה שלה להחליף לה ספר. " הספרנית כבר יודעת, את לא צריכה לומר לה דבר. רק תצייני את שמי".
ואני בהססנות של ילדה בת 7 מהרתי לסמטת הרחוב הצרה, ובחנות בת חדר אחד אפל וגדוש ספרים בגרמנית,עם ריח ספרים נעים,פגשתי אישה מחייכת ונעימה שישבה מאחורי שולחן עץ קטן,עם כרטיסיות בקופסת קרטון, וקראה ספר בכריכה דקה עם ציור רומנטי.
" מלכה פנקס",זרקתי לה. "כן" אני מכירה אותך. בואי איתי, ונבחר לאימא ספר כמו שהיא אוהבת. אימא שלך אוהבת רומנים משפחתיים", אמרה לי במבטא גרמני, והלכה איתי למדף מסויים ובחרה לאימא ספר.

שנים אח"כ התנדבתי ללכת לספרייה בשביל אימא שלי. אהבתי את החדר ואת הספרנית המזדקנת , ששנים עבדה שם, ואת האווירה והריח המיוחד,ואת הכרטיסיות שנכתבו בגרמנית.

תודה לך, מ-ם. היה לי נעים להזכר.
04/08/14
בדיוק, אבל בדיוק קלעת לתוך תחושותי.
וגם את מינה.
לכן ברור היטב על מה אני כתבתי.
לצערי לא הכרתי את אותו ריח,אבל את הספריה הציבורית פקדתי מיום ליום,מהקטנים עברתי מהר מאוד לגדולים,ושגמרתי שם,עברתי לעירונית,אני עדין שם
ערב שקט
מרבית חיי הייתי "משוגע" לקריאת ספרים. באמצע כתה א' כשראיתי שאחותי הבוגרת מחליפה בספריה הודעתי להורי שגם אני רוצה. הם הסכימו בתנאי שאני אהיה זה שיוריד את הזבל. הסכמתי וכך נרשמתי לספרית "...
מרבית חיי הייתי "משוגע" לקריאת ספרים. באמצע כתה א' כשראיתי שאחותי הבוגרת מחליפה בספריה הודעתי להורי שגם אני רוצה. הם הסכימו בתנאי שאני אהיה זה שיוריד את הזבל. הסכמתי וכך נרשמתי לספרית "המנון" שהיתה ברחוב דיזנגוף 146 שהייתה שייכת לזוג פלה ויגאל שתמיד ראו עצמם לא רק בעלי עסק אלא גם היו יועצים טובים. הספריה שכנה מרחק של כחצי שעה הליכה לרגלי הפעוטות. היתרון היה שבדרך הייתי מצליח לגמור חלק מהספר. לימים הפכתי למעין לקוח v.i.p .וכך עד כתה ח' שאחריה עזבתי את העיר לטובת בית הספר החקלאי שבו נהייתי אחראי על הספריה.
גם אני ניזכרתי בספריה הראשונה שלי בארץ,שהיתה שונה לגמרי מהספריות שאתם מתארים.גרנו במושבה,מגדיאל,היום חלק מהוד השרון.פעם בשבוע היתה מגיעה עגלה רתומה לפרד ועליה ארון גדול,מאוזן,שניפתח כמו מיזוודה, מלא ס...
גם אני ניזכרתי בספריה הראשונה שלי בארץ,שהיתה שונה לגמרי מהספריות שאתם מתארים.גרנו במושבה,מגדיאל,היום חלק מהוד השרון.פעם בשבוע היתה מגיעה עגלה רתומה לפרד ועליה ארון גדול,מאוזן,שניפתח כמו מיזוודה, מלא ספרים.הכל היה נהוג בידי בעלי חיים אז.מוכר הנפט את עגלתו נהג סוס,מוכר הקרח,עגלתו על ידי פרד.אפילו כירכרתו המגונדרת של אבא שלי,רופא המושבה,עגלה עם מושב מרופד עם סילסולי מתכת בצידו,אפילו כירכרתו היתה נהוגה בידי החמור האהוב עלי,שאת ריתמתו הייתי מסירה בשוב אבי הביתה ומאכילה אותו בקליפות אבטיח.
ברבות הימים בנו את "בית האכרים" ושם שיכנו אחר כבוד את הספריה.את הספר סיימתי עד הצהריים ואחר הצהריים באתי להחליף שוב,אבל לא הסכימו."לא מחליפים פעמיים ביום"זה קרה בעיקר עם ספרי חסמבה.
ספורך המתוק הזכיר לי את הספרייה "שלי" היתה ממוקמת בבנין רב קומות של דיירים בקומת הקרקע היתה החנות עט וספר אם איני טועה, ירדנו מתוכה במדרגות - לעולם קסום של ספריה פרטית... זה היה ברחוב אבן ג...
ספורך המתוק הזכיר לי את הספרייה "שלי"
היתה ממוקמת בבנין רב קומות של דיירים בקומת הקרקע היתה החנות עט וספר אם איני טועה, ירדנו מתוכה במדרגות - לעולם קסום של ספריה פרטית... זה היה ברחוב אבן גבירול בתלאביב ליד גן החיות.
אגב שם בספריה הכרתי את בתו של ד"ר ישראל קסטנר שהיתה מנוייה כמותי, לימים אמה של מרב מיכאלי...
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

העולם שייך לצעירים ? לא עוד !
את כותרת הפוסט נתתי אני כמסקנה מן המאמר. להלן ציטוטים: "מסתבר כי ההשפעה העיקרית של העלייה הדרמטית בתוחלת החיים אינה בכך שהיא הוסיפה שנים נוספות של זקנה, אלא בכך שהיא גרמה להתהוותה של תקופת...
לקריאת הפוסט
מזל טוב לאיש יקר, חתן יומולדת
מה אברך לך , ישראל ובמה תבורך? ומה אפשר להוסיף על מילותיה הנפלאות של שרהלה בברכתה. בריאות ועוד שנים רבות של זוגיות נפלאה שיש לך עם...
לקריאת הפוסט
להגיע לזוגיות טובה
במאמר מובאת דעתה של אריאל שער?מנדל, מטפלת זוגית וחברת האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, לאמור: " בסופו של דבר, אומרת שער?מנדל, לזוגיות טובה נדרשות שתי יכולות חשובות בסיסיות - האחת היא רמת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה