ריח ספרים...

בעצם, גם היום יש ספריות. זה לא אותו דבר !
היום הספריות מודרניות, מעוצבות, מוארות, ממוחשבות וציבוריות.
אני רוצה לדבר על ספריות של פעם.. ספריות פרטיות.
ליד ביתה של סבתא הייתה ספריה כזו. כשהתארחתי אצל סבתא – רשמו אותי, הילד, בספריה.
הספריה, בבעלות פרטית, הייתה ממוקמת בדירת קרקע בשכונת מגורים.
נכנסתי לספריה בדחילו, כמו כניסה למקדש. החדר החשוך למדי מלא מדפי ספרים.
כולם עטופים בנייר עטיפה. פלסטיק טרם היה אז.
כשנכנסתי, מיד אפף אותי הריח. ריחה של הספריה. ההיה זה טחב ספרים?
לא יודע. ריח. ריח ספרים!
הספרנית ליד מכתבתה עמוסה בספרים ובכרטיסיות של לקוחות ושל ספרים.
החזרת לה את ספרך ולקחת, בחרת ספר אחר. נרשם שמך והספר בכרטסת ואז יצאת.
משאיר מאחור את הריח המיוחד והספר שבחרתי תחת בית השחי.
ממהר לבית סבתא לקראת ההרפתקה הצפויה לי בין דפי הספר
. ...כמה טוב שפעם לא הייתה טלויזיה.
אני תמיד החלפתי ספרים בספריה ציבורית
לא מכירה ספריות פרטיות
או בתוך חנות או בתוך דירה.
מתנ"סים לא היו אז.
והיום - יש לנו בחולון את ה"מדיאטק" - ספרייה למופת, מרכז תרבותי שפתוח כל השבוע כולל שבת, וספרים חדשים וישנים מונחים בסדר מופתי על המדפים.
ואני בהססנות של ילדה בת 7 מהרתי לסמטת הרחוב הצרה, ובחנות בת חדר אחד אפל וגדוש ספרים בגרמנית,עם ריח ספרים נעים,פגשתי אישה מחייכת ונעימה שישבה מאחורי שולחן עץ קטן,עם כרטיסיות בקופסת קרטון, וקראה ספר בכריכה דקה עם ציור רומנטי.
" מלכה פנקס",זרקתי לה. "כן" אני מכירה אותך. בואי איתי, ונבחר לאימא ספר כמו שהיא אוהבת. אימא שלך אוהבת רומנים משפחתיים", אמרה לי במבטא גרמני, והלכה איתי למדף מסויים ובחרה לאימא ספר.
שנים אח"כ התנדבתי ללכת לספרייה בשביל אימא שלי. אהבתי את החדר ואת הספרנית המזדקנת , ששנים עבדה שם, ואת האווירה והריח המיוחד,ואת הכרטיסיות שנכתבו בגרמנית.
תודה לך, מ-ם. היה לי נעים להזכר.
וגם את מינה.
לכן ברור היטב על מה אני כתבתי.
ערב שקט
ברבות הימים בנו את "בית האכרים" ושם שיכנו אחר כבוד את הספריה.את הספר סיימתי עד הצהריים ואחר הצהריים באתי להחליף שוב,אבל לא הסכימו."לא מחליפים פעמיים ביום"זה קרה בעיקר עם ספרי חסמבה.
היתה ממוקמת בבנין רב קומות של דיירים בקומת הקרקע היתה החנות עט וספר אם איני טועה, ירדנו מתוכה במדרגות - לעולם קסום של ספריה פרטית... זה היה ברחוב אבן גבירול בתלאביב ליד גן החיות.
אגב שם בספריה הכרתי את בתו של ד"ר ישראל קסטנר שהיתה מנוייה כמותי, לימים אמה של מרב מיכאלי...