מוטקה > בלוגים > הבלוג של רמיאב > רומן מקומי - סיפור קצר מחויך - מאת - רמיאב

רומן מקומי - סיפור קצר מחויך - מאת - רמיאב

...היא מצאה לה תנוחה נוחה, במצב של חצי פניה אליו, והוא נפתח אליה כשהיא אוחזת בו בשתי ידיה... ...נשמע קול מפתח במנעול דלת הכניסה. בעלה הגיע ...
רומן מקומי - סיפור קצר מחויך - מאת - רמיאב
רומן מקומי
- סיפור קצר מחויך -
מאת - רמיאב

הסתכלה  בו. נראה לה שכמה נשים מתעניינות בו וכאילו נפרדות ממנו זמנית עד להזדמנות הבאה. ראתה שלמעשה הוא די מושך ומגרה את הדמיון.

ניגשה אליו כשהיא ממלמלת דבר מה, העבירה כף ידה על גבו, התבוננה בו, קלטה ממנו מספר משפטים והוא ממש מצא חן בעיניה. למזלה התברר לה שהוא זמין.

 ללא קושי ולאחר כמה מילים היא צרפה אותו אליה בדרכה אל ביתה הקרוב.
עם כניסתם לדירה, היא הניחה לו להמתין על הכורסה בחדר המגורים, כי הייתה חייבת לענות לשיחה שהגיעה בטלפון. היה זה בעלה שהודיע כי לא יקדים לחזור. 
 
העבירה למקרר מספר דברים שקנתה במכולת.מיהרה לשירותים ומשם לחדר השינה, להחליף את בגדי הרחוב בחלוק דק, אוורירי ונוח. הורידה את כסוי המיטה, הניחה את הכר במקומו, החשיכה למחצה את תריסי הרפפות והכינה הכול למשכב נעים ונוח. 
 
הלכה אל הכורסה בסלון ובלי אומר הושיטה ידה ומשכה אותו אליה, כשהיא מצמידה אותו בחיבוק אל גופה.


הגיעו למיטה הכפולה והיא, בדחיפה קלה, גרמה לולהישמט ולהיות שרוע על הסדין לצידה, שעה שהיא משתרעת על גבה לידו.

היא מצאה לה תנוחה נוחה, במצב של חצי פניה אליו, והוא נפתח אליה כשהיא אוחזת בו בשתי ידיה.

אף שהייתה עייפה, המשיכה לחקור את צפונותיו ולקלוט את דבריו, דברים שהיו ברורים ומובנים, זורמים בהבעה מרתקת שרק אחד כמותו יכול לבטא. הרגישה כאילו היא שותה את מסריו לרוויה, תוך התמקדות בעלילותיו ובדעותיו הבלתי צפויות.

כך נמשך הרומן ביניהם, כשהיא משנה מדי פעם את מצב תנוחתם, שעה שהיא מחבקת ומלטפת אותו באצבעותיה ושומרת מרחק קבוע ביניהם, וזאת כדי שלא לאבד את הקשר הנפשי שהיא חשה מקירבתם.

נשמע קול מפתח במנעול דלת הכניסה. בעלה הגיע הבייתה. הוא הסתובב בסלון ובמטבח, נכנס לכמה דקות לחדר עבודתו, ביקר בשירותים ופנה לחדר השינה.

"שלום, הגעתי."

"ברוך הבא, שלום-שלום..." אמרה כשהיא בקושי מפנה אליו את מבטה.

"מה קורה לך? את שוב שוכבת עם אחד מאלה?" שאל בקול קצת נרגן.

"למה מה קרה?" תהתה.

 "ואת עוד נותנת לו להיות בגבולות הצד שלי, במיטה שלנו!"

"אבל אתה לא פה!..."

 "ובכלל, למה בכל פעם שאני בא הביתה אני צריך לתפוס אותך שוכבת פה עם אחד אחר!?..."

"מה רצית?" ענתה לו, "רצית שתמיד אקח בספריה את 
אותו הספר עצמו?...  נו באמת..."

 
כל הזכויות שמורות (C)
 
 
תגובות  4  אהבו 

719
חשבתי שבסוף זה יהיה חתול.ספר זה יותר מפתיע.קראתי את הקטע האחרון שוב,אם היה שם משהו לא מתאים לספר ,אבל היית בסדר.הכל התאים כל הכבוד.אני כאן,למה אני צריכה לעבור למרקר כדי לדעת פרטים עליך?מה קשה לכתב פר...
חשבתי שבסוף זה יהיה חתול.ספר זה יותר מפתיע.קראתי את הקטע האחרון שוב,אם היה שם משהו לא מתאים לספר ,אבל היית בסדר.הכל התאים כל הכבוד.אני כאן,למה אני צריכה לעבור למרקר כדי לדעת פרטים עליך?מה קשה לכתב פרטים כאן?לוא רציתי לקרוא "קפה"הייתי שם ולא כאן,בן עירי הגבעתיימי.
סיפור נחמד ומשעשע.
30/08/14
סוף טוב הכל טוב.
אוהבת סיפורונים קטנים עם סוף מפתיע.

סיפור יפה עם מוסר הסכל. אל תחפש את הכחול בספר הלבן. שהרי כולנו חיפשנו את המאהב שלא היה
30/08/14
תודה על תגובותיכם החביבות.

ולגרשון: מקווה ששמת לב לצבע האותיות... (אבל אני תמיד אוהב לפרסם בצע הזה. :)

שבוע טוב!
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

"חברים לנשק"  -   זיכרון לחללי צה"ל - סיפור אמיתי
"חברים לנשק"- זיכרון לחללי צה"ל - סיפור אמיתי - מאתרמיאב- ערב אחד, בערך בשמונה, לקראת מנוחת הלילה, נקראה מחלקה 2 להתייצב מול משרד הפלוגה, עם רובים מכודנים וחגור קל. המ"מ הודיע לחיילים כי...
לקריאת הפוסט
יום חג בכיתה... –  בעקבות מעשה שהיה
יום חג בכיתה... – בעקבות מעשה שהיה - מאתרמיאב - המקרה היה לפני כמה עשרות שנים. בעוונותיי הרבים, הייתי גם מורה, סיימתי סמינר למורים ואחריו את השרות הצבאי. בזמן שחיכיתי להתחלת הלימודים...
לקריאת הפוסט
 פסוקו של יום  -  סיפור
פסוקו של יום - סיפור - מאתרמיאב בכל ערב ישבנו, כל אחד במקומו הקבוע מול הטלויזיה. אותו, הריכוז שלנו, לא עניין בכלל. אמנם, גם הוא תמיד תפס את כורסתו הקבועה, הקיצונית מימין, אבל היה...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה