שתי נשים ושיר
בסתיו שבו נפרדתי מאהובי.,התעוררתי לילה אחד מסיוט. רציתי לצעוק ולא יצא מפי בת קול. שתיתי מעט מים ואז שטפתי פני וראשי במים שוב ושוב.
ואז כתינוק, שנולד ללא נשימה והוחיה,שבה אלי נשימתי ונישמתי וצעקתי וצעקתי עד שקולי נצרד.
אז ידעתי ששבתי ממסע אל המוות שבתוכי, אך חוף החיים היה עדיין רחוק ובלתי ברור.
ואז, בעודי מנסה להיאחז במציאות החדשה והבלתי ברורה לי, הזדמזם לו בתוכי , מבלי להתכוון או לרצות, איזה שיר ששמעתי בנעורי שוב ושוב מתקליט של שירים מהמחזה קפיטן קרגיוז. והשיר הזה שב אלי פתאום וטפח על פני " מה לעשות בחיים, מה לעשות בחיים, הימים היפים חולפיםונשאר רק משקע השמרים של היין המר והיין נמזג, אין ברירה יש לשתות"
השיר ממש הטריד אותי. נדבק אלי ולא הירפה.
ולא הצלחתי להפסיק להמהם את המנגינה הבלקנית עם המילים העגומות.
החלטתי לבחור להשמיע לעצמי שיר או מנגינה אחרת שתסלק ממני את השיר המנדנד ואולי תדליק בתוכי ניצוץ חדש.
לקחתי לידי את תיבת הקלטות. לא בחרתי,אלא שלפתי מתוכה,כפי ששולפים קלף מחפיסה של קלפים, במקרה, קלטת ללא תווית.הכנסתי אותה לטייפ וחיכיתי.
לא נשמעה מנגינה ורק רישרוש שלפתע בקע ממנו כמו ממרחק רב
קולה של אישה שדיברה אנגלית עילגת במבטא זר.
עמדתי להשתיקה, אך משהו בקול הזה או בנימה שלו הזכיר לי את קולי,בעלת הקול המסתורית דיברה,למעשה קוננה על משהו לא ברור בקול רךמאוד וכנוע.
ולרגעים היה נדמה לי כאילו אני שומעת את קולי מישות אחרת.עדיין לא יכולתי להבחין במילים ,אך הנימה שבקול השתנתה כל הזמן מתחינה לבכי משתנק ואז פתאום לנימה מאוששת יותר ותובענית.
ואז, פתאום האישה עברה מדיבור באנגלית לשירה בעברית,גםכן עילגת. הקול זימר ברעד" הכניסיני לתוך ליבך ואני אקרא בשמך"..
ואז שרה עוד שיר של מיקי גבריאלוב , משהו על הלבנה שמתאבלת ,עייפה פגומה ומצפה ,,לא רואה איך הכל מביטים ומצפים להלה לה" נשמע לי פתאטי נורא.
ונזכרתי בשיר שאהובי שר לי על הלבנה השיכורה שאינה מצליחה להאיר ולכן הלילה אפל גם בשבילה.
כשהאלמונית שרה על הלבנה ,השתלט עלי בכי נורא לאחר ימים רבים שלא יכולתי לבכות. והבכי נתקע לי בחזה.וכשפרץ הפך לגשם זלעפות שהפך בהדרגה לגשם ברכה.
משהתבהר האופק, והשירה פסקה.אמרה האישה בקלטת הבלתי מזוהה:" בקרוב,אולי מחר, בטח ירד אצלכם גשם בישראל"?
עכשיו התעוררה בי סקרנות בריאה לשמוע סוף סוף מי היא זו שמדברת באנגלית, שרה בעברית ובסוף גם מכריזה על תחזית מזג האויר.
"אודי אודיhelp me קרא הקול ואז זיהיתי את קולה של סנדרה חברתו בני שנמצאת בקרקאס ונצואלה.
כשאודי בני שכינו אותו האביר בעל דמות היגון.פגש בסנדרה,דמות היגון נעלמה והתחלפה בדמותגבר צעיר וקורן מאושר ושלם באהבתו.
עד שגורשה סנדרה מהארץ.סנדרה לא הייתה יהודיה,היתה מתנדבת בקיבוץ כשאודי התגייס לצבא. התאריך שהוקצב בדרכונה לשהייה בארץ פג. והיא נטלצה לעזוב וככשבה לכאן לא ניתן לה לפגוש איש נחקרה במל התעופה ו גורשה חזרה לוצואלה.
הם לא יכלו להיפגש.אך המשיכו להתכתב ולשלוח זו לזה קלטות.
ניזכרתי בשיחותי עם סנדרה שסיפרהעל אמה שהלכה יחפה על גחלים ולא נצרבה. סנדרה סיפרה איך כל חייה היא הולכת כמו על גחלים ונכווית. ולא זה המקום לספר את סיפור חייה שכילגלה בפניי כי סיפור חייה ראוי לסיפור בפני עצמו.
כששבתי והקשבתי שוב לסנדרה ששרה בארץ רחוקה את השירים בעברית,קולה הרועד והבלתי יציב נגע ללבי יותר משירתה של זמרת מקצועית עם קול פעמונים צלול ומאומן.
הצטרפתי לשירתה בקולי הסדוק,הצרוד מהצעקה .ואז כבר יכולתי לראות את חוף החיים מתקרב אלי .
<p>ראי מה עושים לנו השירים הם יותר מאשר מזכירים לנו את המאורעות הם מחזירים אותנו לפס החיים -לוידאו של החיים -</p>
<p>ולזה אני קורא-קריוקי.</p>
<p>יש את החיים ויש את השירים -סיפור החיים במנגינה.</p>
<p>המנגינה עוזרת לנו להצמד לקצב החיים ולתחושות.</p>
<p>איך לפתע נזכרת בסנרה?</p>
<p>אבל בסוף בסוף יש גם אור בקצה.</p>
<p>ומסקנה: מהכי נמוך אפשר רק לעלות מעלה...</p>
<p>שיהיה לך רק טוב.</p>
<p>כך אני מרגישה למקרא דברייך.</p>
<p> </p>
<p>שנה טובה</p>
<p> בעת צרה נמיכות רוח.בשירתה</p>
<p> בתקליט ,ברוגע ששידרה לחברתה.</p>
<p> מעין שליחה נאמנה שמביאה את האור העידוד</p>
<p> השמחה לחברתה שנמצאת בעצבות.</p>
<p></p>
<p>שנה טובה ומרנינה</p>
<p>שנה טובה ומאוזנת.</p>
<p>שנה טובה ומאירה</p>
<p>מאידך, גם במילים עצמן ישנה מנגינה.</p>
<p>שנה טובה ותכתבי ותיכתבי.</p>
<p>והשילטון-מוסיף המון.....אסון.</p>
<p>שנה טובה ונאורה</p>
<p>שנה טובה והגשמת חלומותיך הגלויים והכמוסים.</p>
<p>שנה טובה ומתנגנת בלבבך ועם המשפחה וכמובן</p>
<p>הנכדות.</p>
<p>סיפור זורם, יפה.</p>
<p>תודה</p>
<p>שנה טובה לך ולבני הבית .התגשמות חלומות.</p>