א?י??ה תפסח ? בין דמיון למציאות או ממלכת שלמה המלך, בראי המקרא.

 פסוק אחד במקרא -

כ??י הו?א ר?ד?ה ב??כ?ל ע?ב?ר ה?נ??ה?ר,  מ?ת??פ?ס?ח ו?ע?ד ע?ז??ה,  ב??כ?ל מ?ל?כ?י ע?ב?ר ה?נ??ה?ר, (מלכים א, ה,ד)

 עורר תיאבון בקרב מלומדים רבים בחלד, להרחיב את שטחי ממלכתו של שלמה המלך,  מעבר לכל הגיון ופרופורציה. אבל לשמחתנו, שלושה פסוקים קודם לפסוק השנוי, קיים פסוק מקביל, בן דמותו, האומר אותו הדבר בוורסיה אחרת, ומגלה את צפונות הפסוק המדובר. אלא מאי, פסוק זה נעלם כלא היה, ואף אחד איננו מזכירו. ואף אחד לא ראה את הדמיון שבין שני הפסוקים.

ו?ש??ל?מ?ה, ה?י?ה מו?ש??ל ב??כ?ל ה?מ??מ?ל?כו?ת מ?ן ה?נ??ה?ר א?ר?ץ פ??ל?ש??ת??ים ו?ע?ד ג??בו?ל מ?צ?ר?י?ם: (מלכים א, ה,א)          

שני הפסוקים מפרטים במדויק את גבולות ממלכת שלמה, ומציגים את קווי הגבול הצפוני, הדרומי והמזרחי של הממלכה.  בנוסף הם גם מעלים שאלות - היכן נמצאת תפסח ?   מהו הנהר ארץ פלישתים ?   באילו ממלכות או מלכים, מושל או רודה שלמה ?   והיכן עבר הנהר ? או יותר נכון מיהו הנהר ?

הגבול הדרומי של ממלכת שלמה - מובן מאליו, נחל הבשור שהוא כידוע גבול מצרים, הנשפך לים בדרומה של העיר עזה. כך ששני הפסוקים, אומרים אותו הדבר ונותנים מענה למיקום הגבול הדרומי. (ראו: 'נחל מצרים והמדיניות האשורית באיזור גבול מצרים' שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום, ג (תשל"ה), עמודים 158-138 מאת הפרופ' נדב נאמן)

הגבול הצפוני של ממלכת שלמה

נהר ארץ פלשתים                                                                                                                    ככל הידוע נהר הירקון הינו נהר ארץ פלישתים. לאורכו של הירקון ידוע על קיומן של שש ערים פלישתיות, בהסתמך על ממצאים ארכיאולוגיים  -  בשפך הירקון לים, במתחם רידינג נמצא תל כודאדי או תל שוני. בהמשך מזרחה במתחם מוזיאון ארץ-ישראל נמצא תל קסילה. בצפונה המערבי של רמת-גן נמצא תל גריסה, הנקרא בפי כל הר נפוליון, בעת הקדומה נהר הירקון זרם סמוך לעיר. בצפון מזרח פרדס-כץ נמצא תל זיתון. בסמוך לשפך נחל קנה לירקון מערבית לנוה-נאמן נמצא תל קנה או בשמו הערבי תל אל מוחמר. ובאזור נביעת הנהר נמצא תל אפק המוכר כמבצר אנטיפטריס. המקום גם נזכר במקרא בשיוך פלישתי - "ו?י??צ?א י?ש??ר?א?ל ל?ק?ר?את פ??ל?ש??ת??ים ל?מ??ל?ח?מ?ה, ו?י??ח?נו? ע?ל-ה?א?ב?ן ה?ע?ז?ר, ו?פ?ל?ש??ת??ים, ח?נו? ב?א?פ?ק"  (שמואל א: ד, א)

ת??פ?ס?ח                                                                                                                                                היות וקבלנו את המקרא בכתיב חסר ללא ניקוד,  ובעת ההיא, תחילת האלף הראשון לפנה"ס,  עדיין לא נעשה שימוש באימות קריאה (אהו"י),  לא סביר ששם הישוב הקדום יקרא ת??פ?ס?ח, כאשר האות "ת?" נהגית עם חיריק, שלא ניתן לעלות זאת על הכתב. כך שהאות הייתה חייבת להיאמר כ- "ת??" עם קמץ.  אם כי קיימת גם אפשרות לכתיבה בפתח או צרה, אך היא פחות סבירה.   אותיות ה- "פ" בעת ההיא ועד הכנסת הניקוד לכתב, היו כולן "פ?" דגושות, לא ניתן היה להשתמש באותיות "פ" רפויות. וניתן ללמוד זאת מהיוונים כשאימצו את הכתב הכנעני בסביבות המאה ה-9 לפנה"ס, והשתמשו רק באות פאי "?" - "פ?" דגושה לאורך זמן, ועם התפתחות השפה נוספה האות "? -  Phi"  "פ" רפויה.  כך שהשם תפסח נהגה בעת ההיא  כ- "ת??פ??ס?ח"  ובאנגלית Tapsah.

השם תפסח הופיע במקרא בהמשך לביטוי עבר-הנהר, והנהר יוחס כמובן לנהר הפרת,  הלכו החוקרים וחיפשו מקום לאורך נהר הפרת העונה לשם תפסח. והנה נמצאה האבדה, בנקודת החצייה של אלכסנדר מוקדון את נהר הפרת, לכיבוש האימפריה הפרסית, בשנת 330 לפנה"ס בקירוב, נמצא מקום בהסתמך על מקורות עתיקים שנכתבו על-ידי היסטוריונים יוונים ורומאיים, הנקרא ביוונית תאפסאקוס ובלטינית תאפסאכוס. המקום עצמו איננו מאותר כיום, וישנן כשלוש השערות לגבי מיקומו. היות ולמקום לא צוין שם ארמי קודם על-ידי ההיסטוריונים, יתכן ולא היה שם כזה, והמקום קיבל את שמו רק החל מהתקופה היוונית. אם כי מקורות שונים מציינים שגם כורש מלך פרס חצה את הפרת במקום זה, וכאן עולה השאלה כיצד הוא קרא למקום, לא סביר שבשם יווני, ואין לי תשובה לכך.  אבל השאלה הגדולה היא - איך נקרא שם המקום בתקופתו של שלמה המלך ואם בכלל.

לא נראה לי כי קיים קשר כלשהו, בין השם היווני המקורי של המקום Θ?ψακος  ((Thápsakos  לבין השם תפסח, ראשית השם מתחיל באות היוונית "טתא" הלקוחה מן האות "טת" הכנענית. ואזי בעברית השם אמור להתחיל באות "ט" רפויה בדומה ל-th" " באנגלית. האותיות השלישית והרביעית באות מהאות היוונית "פ?ס?י" מה שאומר שהאות "פ" בעברית הינה דגושה. ולכן כתיבת שם המקום בעברית תיראה כך - "ט?'אפ??ס?אקו?ס".

מאידך גיסה בארץ כנען היה קיים ישוב בשם תפסח, שנמצא כ-12 ק"מ דרומית מערבית לשכם. שיש לו זיקה ישירה, לפסוק הראשון ל-"נהר ארץ פלישתים". היובל הצפוני של נהר הירקון (נהר ארץ פלישתים)  נקרא "נחל קנה", מקורותיו של יובל זה באזור שכם, וניתן להניח שערוץ הנחל שימש בעת ההיא כציר תנועה חשוב מהשפלה להרי השומרון, ולהפך. סביר להניח שהפלישתים ייבאו סחורות דרך הים, ומשם בסירות לאורך הנהר עד אזור אפק, ולאחר מכן כל הכבודה עלתה בשיירות דרך נחל קנה לגב ההר. והמעניין מכל, שהעיר "תפסח" נמצאה על גדתו הדרומית   של נחל קנה ושלטה על התנועה בו. יתכן וקיים לכך אזכור במקרא,      " א?ז י?כ??ה-מ?נ?ח?ם א?ת-ת??פ?ס?ח ו?א?ת-כ??ל-א?ש??ר-ב??ה? ו?א?ת-ג??בו?ל?יה?, מ?ת??ר?צ?ה--כ??י ל?א פ?ת?ח, ו?י??ך?; א?ת כ??ל-ה?ה?רו?ת?יה?, ב??ק??ע?." (מלכים ב, טו,טז)  סביר להניח שמושל העיר "תפסח"  סגר לתנועה את המעבר בנחל קנה, ומנחם בן-גדי מלך ישראל שהיה תושב העיר תרצה כבש את העיר, על מנת לפתוח את המעבר. העיר תרצה נמצאה 17 ק"מ בקו אווירי מהעיר תפסח. נחל קנה שימש גם כגבול בין שבט אפרים לשבט מנשה " ו?י?ר?ד ה?ג??בו?ל נ?ח?ל ק?נ?ה נ?ג?ב??ה ל?נ??ח?ל," (יהושע יז,ט). ודרך אגב שמו המקראי של נחל קנה נשאר עד היום, והוא נקרא במפות ערביות ואדי קנה.

שם המקום, דרומית מערבית לשכם, כפי שמופיע במפות עדכניות של עמוד ענן הינו - "ח'רבת טפסה". גם במפה של מחלקת המדידות משנת 1981. המקום נקרא "ח'. טפסה". היות ושם המקום עוברת מן הכתב האנגלי. עולה השאלה מי שינה את האות האנגלית "T" לאות העברית "ט" ולא לאות "ת" כנדרש. האשם נופל על כתפי האקדמיה ללשון העברית. שהחליטה להרוס סדרי בראשית של הכתב העברי והכתב הכנעני לפניו, כאשר שמות עם האות האנגלית "T" תכתבנה באות העברית "ט". החלטה שגויה זו מקורה, בישיבות במזרח אירופה, שתיבלו את העברית בשפה היידית, והאות "ת" הפכה שם לאות רפויה במקום האות "ט". וכאן האקדמיה זונחת את מקורות הכתב העברי, לטובת השפה היידית. וכולנו מכירים את הביטוי "דוס" שהוא שיבוש יידי של המילה "דת". ההחלטה לכתוב את "תפסח" כ"טפסה" מעוררת גיחוך, היות ובאזור היה קיים ישוב מקראי בשם "תפוח" שם שנכתב באנגלית כך ""Tappuah  אזי לפי החלטת האקדמיה יש לקרוא למקום בשם "טפוח".

שינוי נוסף חל בשם המקום, כאשר הוצאה ממנו האות האנגלית "h", שהייתה בסוף השם, בעבור האות "ח" בעברית.  במפה משנת 1894, ובמפה נוספת המשחזרת שמות מקומות בשנת 1020 לפנה"ס, המקום נקרא "Tipsah" - "תפסח", "ת" עם חיריק ו-"פ" דגושה.        במפה ערבית משנת 1880 המקום נקרא "Kh. Tafsah"  - "ח. תפסח" האות "פ" בשם רפויה. אבל יש לקחת בחשבון שבערבית אין אות "פ" דגושה, ולכן בכל אותם המקומות ששם המקום הועתק מערבית, הוא יופיע עם "פ" רפויה. בסקר של שמות מקומות במערב פלסטיין, שנערך על-ידי HENRY C. STEWARSON בשנת 1988 המקום נקרא בנוסף גם בשם "Tiphsah" - 'תפסח' ("ת" עם חיריק, ו-"פ" רפויה). במסמכים של סוכנות הביון הלאומית לגיאוגרפיה מרחבית, של ארה"ב. למקום שני שמות- "Khirbat Tafsa"  ו- "Khirbat Tafsah" ככל הנראה בנקודה זו 'תפסה' גבר על 'תפסח'. במסמך של המחלקה לארכיאולוגיה של אוניברסיטת ת"א, שם המקום "Khirbat Tafsa" (תפסה) ושם אלטרנטיבי "Khirbat Tafsah" (תפסח).  במפה של צבא ארה"ב, שהודפסה בשנת 1950, שם המקום "Khirbat Tafsa" (תפסה).

ולסכם את הקטע, ניתן לומר ש"תפסח" (דר' מע' לשכם) ו"נהר ארץ פלישתים" (נהר הירקון) נמצאים פחות או יותר על אותו קו רוחב. וקו גבול זה היה קיים בכל ימי שלמה , על-פי הכתוב  " ו?ש??ל?מ?ה, ה?י?ה מו?ש??ל ב??כ?ל-ה?מ??מ?ל?כו?ת--מ?ן-ה?נ??ה?ר א?ר?ץ פ??ל?ש??ת??ים, ו?ע?ד ג??בו?ל מ?צ?ר?י?ם:  מ?ג??ש??ים מ?נ?ח?ה ו?ע?ב?ד?ים א?ת-ש??ל?מ?ה, כ??ל-י?מ?י ח?י??יו" על-פי גבול זה  שטח ממלכתו של שלמה המלך, תוחם בתוכו גם את שטחו של שבט אפרים. בספר ישעיהו קיימים שני פסוקים, אשר יתכן וקשורים לכך - י?ב?יא י?הו?ה ע?ל?יך?, ו?ע?ל-ע?מ??ך? ו?ע?ל-ב??ית א?ב?יך?, י?מ?ים א?ש??ר ל?א-ב?או?, ל?מ?י?ו?ם סו?ר-א?פ?ר?י?ם מ?ע?ל י?הו?ד?ה:  א?ת, מ?ל?ך? א?ש??ו?ר. (ישעיהו ז, יז) - ו?ס?ר?ה ק?נ?א?ת א?פ?ר?י?ם, ו?צ?ר?ר?י י?הו?ד?ה י?כ??ר?תו?:  א?פ?ר?י?ם ל?א-י?ק?נ??א א?ת-י?הו?ד?ה, ו?יהו?ד?ה ל?א-י?צ?ר א?ת-א?פ?ר?י?ם. (ישעיהו יא, יג).   עם מותו של שלמה המלך, ירבעם מלך ישראל מתנתק מעו?לה של ממלכת יהודה, וככל הנראה מחזיר לישראל שטחים בהר אפרים שנלקחו על ידי יהודה.  המלך אסא, מלך יהודה השלישי,  נלחם בישראל וכובש שוב חלקים מהר אפרים, כפי הכתוב - ו?כ?ש??מ?ע? א?ס?א ה?ד??ב?ר?ים ה?א?ל??ה, ו?ה?נ??בו?א?ה ע?ד?ד ה?נ??ב?יא, ה?ת?ח?ז??ק ו?י??ע?ב?ר ה?ש???ק?ו?צ?ים מ?כ??ל-א?ר?ץ י?הו?ד?ה ו?ב?נ?י?מ?ן, ו?מ?ן-ה?ע?ר?ים א?ש??ר ל?כ?ד מ?ה?ר א?פ?ר?י?ם (דברי הימים ב טו,ח), ושם בהמשך נאמר - ו?י??מ?ל?ך? י?הו?ש??פ?ט ב??נו?, ת??ח?ת??יו; ו?י??ת?ח?ז??ק, ע?ל-י?ש??ר?א?ל.  ו?י??ת??ן-ח?י?ל--ב??כ?ל-ע?ר?י י?הו?ד?ה, ה?ב??צ?רו?ת; ו?י??ת??ן נ?צ?יב?ים, ב??א?ר?ץ י?הו?ד?ה, ו?ב?ע?ר?י א?פ?ר?י?ם, א?ש??ר ל?כ?ד א?ס?א א?ב?יו. (דברי הימים ב יז,א,ב),  ודרך אגב, ישנה כאן חזרה על תקופת שלמה המלך, הכוללת הצבת מושלים בארץ ובשטחים הכבושים.

הגבול המזרחי של ממלכת שלמה

סוגית "עבר הנהר"                                                                                                                                הביטוי "עבר הנהר" לא היה קיים בתקופתו של שלמה המלך, ונודע רק כשלוש מאות שנה מאוחר יותר בתקופה האשורית, בימיו של אסרחדון מלך אשור שחי במחצית הראשונה של המאה ה-7 לפנה"ס. כאשר כל המדינות שהיו ממערב לנהר הפרת, כונו מדינות עבר הנהר. בפעם הראשונה שהביטוי בהקשרו הנכון מופיע במקרא היה בתקופה הפרסית, כאשר הפרסים חילקו את המרחב שממערב לפרת לאזורי ממשל שנקראו פחוות - "ו?א?בו?א, א?ל-פ??ח?וו?ת ע?ב?ר ה?נ??ה?ר ו?א?ת??נ?ה ל?ה?ם, א?ת א?ג??רו?ת ה?מ??ל?ך?; ו?י??ש??ל?ח ע?מ??י ה?מ??ל?ך?, ש??ר?י ח?י?ל ו?פ?ר?ש??ים. " (נחמיה ב, ט) 

שימוש במושג "עבר הנהר" לתקופה מוקדמת יותר, יוצר מיצג מגוחך. על-פי המקרא אבותינו באו מאור כשדים - "ו?י??מ?ת ה?ר?ן, ע?ל-פ??נ?י ת??ר?ח א?ב?יו, ב??א?ר?ץ מו?ל?ד?ת?ו?, ב??או?ר כ??ש??ד??ים" (בראשית יא,כח). העיר "אור" נמצאה בצדו המערבי של נהר הפרת, משמע שהיא כבר נמצאה בעבר הנהר. ולכן הפסוקים הבאים לדעתי מגוחכים - "ב??ע?ב?ר ה?נ??ה?ר י?ש??בו? א?בו?ת?יכ?ם מ?עו?ל?ם, ... ו?א?ק??ח א?ת-א?ב?יכ?ם א?ת-א?ב?ר?ה?ם, מ?ע?ב?ר ה?נ??ה?ר, ו?או?ל?ך? א?תו?, ב??כ?ל-א?ר?ץ כ??נ?ע?ן;" זה בערך כמו לומר - ואקח את אברהם מעבר הנהר, ואולך אותו בכל עבר הנהר.

סופרי המקרא התמודדו בדרך מוזרה, בכל האמור בנהרות:

"הירדן" - השם ירדן מופיע במקרא 196 פעמים (אם ספרתי נכון), ותמיד כירדן, סתם ירדן.  אבל אין אנו יודעים מהו. הוא יכול להיות, נחל או נהר או כל דבר אחר המוליך מים. אנחנו רק יודעים שיש בו מים וטובלים בו, שיש לו גאון, שיש לו שפה, שעוברים או צולחים אותו. ויש בו מעבורות.

"נהר" - הביטוי נהר או הנהר מופיע במקרא מספר פעמים, בדרך כלל ללא שם הנהר. יתכן וזאת הייתה כוונתו של סופר המקרא, כדי שהקורא יפליג תמיד לנהרות רחוקים. וגם  גדולי הפוסקים ומפרשי התנ"ך, דרך רש"י הרמב"ם ועד ימינו אלה, הלכו בדרך זו, וכל נהר ללא שם במקרא חובר באופן אוטומטי לנהר הפרת. ואני שואל מדוע לפרת ולא לירדן והרי ש