פסטיבל החגים
פסטיבל החגים פסטיבל החג היה מתחיל מספר ימים לפני החג. לפני ראש השנה ולפני פסח אימי היתה קונה לנו בגדים חדשים, לדבריה, בראש השנה צריך ללבוש בגד חדש שאז נזכה לשפע בגדים חדשים כל השנה, ובפסח, התחדשות לכבוד האביב. הבגדים היו תמיד לבנים כי לבן זה חגיגי, כדיברי אימי, דבר שדבק בי עד היום וכשאני מחפשת בגד חדש לעצמי תמיד הלבן מושך את עיני. בערב החג היינו , הילדים, מתרחצים בשעות הצהריים ושוכבים לשנת צהריים כדי שיהיה לנו כוח להישאר עד סוף הערב. את החגים חגגנו בצוותא כל המשפחה, דודים, דודות ובני דודים. כולנו היינו מתקבצים בבית אחד מדודי כשאנו הילדים מתגאים זה בפני זה בבגדינו החדשים ומספרים חוויות מחיי היום יום. סביב השולחן שררה שימחת החג והמפגש עם המשפחה, שכן בילדותי טלפונים ומכוניות היו נדירים ופגישה משפחתית בפורום נירחב היתה שמורה לחגים ולעיתים רחוקות לשבתות ו/או לימי הולדת . את כל המאכלים המסורתיים ואת שולחן החג היתה מכינה סבתי שהיתה דתיה והיה חשוב לה שהכל יהיה כדת וכדין. בראש השנה היו המבוגרים קוראים בסידור את התפילות המתאימות לחג ואנו הילדים שרנו שירי חג. בפסח היינו קוראים את ההגדה כל אחד בתורו לפי סדר הישיבה ושרים בקולי קולות את שירי ההגדה. הארוחה נמשכה בעצלתיים כשכולם משוחחים עם כולם מחליפים חוויות צוחקים ושרים שירי חג ותחושת נפלאה של אחווה ואושר אפפה את כולנו. מקסימה