געגוע בשעת לילה מאוחרת...
הדקה האחרונה ,טרם כניעתו של שעון הקיץ לשעון החורף.

כלים הוכנסו למדיח
לחיצה על כפתורים
וצליל המים שעושים מלאכתם
את חלל המטבח מנסרים
כביסה תלויה על חבל,
דוממת, יבשה למחצה.
טלוויזיה מדברת לעצמה.
והכלב נובח מבית השכנה.
הגיע זמן שינה.
אני מעיפה מבט אחרון
בביתי המסודר למשעי.
ובראשי מהדהדת שיחת הטלפון
עם בני הצעיר שחזר מהצפון
לביתם שבעוטף עם חברתו
והוואצאפ עם בני הגדול שבהודו,
שעומד לשוב בקרוב
לעוד שנת לימודים.
ומשום מקום, ללא אזהרה מוקדמת
צצות להן לפתע תמונות מפעם,
מימים רחוקים
של אותו הבית
שהיו בו מראות וצלילים אחרים.
כביסת פעוטות על רדיאטור
באדום וצהוב וירוק,
קוביות ולייזי ולגו,על רצפת
חדר משחקים.
מריצה מעץ, שחוברים בה
אריה ודובי ושני כלבלבים.
וספר פתוח ממנו מציצים
ששה עשר כבשים.
ואני מהלכת לי אז בביתי
כמו מנצחת על תזמורת,
שמפיקה צלילים מתוקים מתוקים
של שמחת גידול ילדים...
הו, געגועים געגועים....
לחיצה על כפתורים
וצליל המים שעושים מלאכתם
את חלל המטבח מנסרים
כביסה תלויה על חבל,
דוממת, יבשה למחצה.
טלוויזיה מדברת לעצמה.
והכלב נובח מבית השכנה.
הגיע זמן שינה.
אני מעיפה מבט אחרון
בביתי המסודר למשעי.
ובראשי מהדהדת שיחת הטלפון
עם בני הצעיר שחזר מהצפון
לביתם שבעוטף עם חברתו
והוואצאפ עם בני הגדול שבהודו,
שעומד לשוב בקרוב
לעוד שנת לימודים.
ומשום מקום, ללא אזהרה מוקדמת
צצות להן לפתע תמונות מפעם,
מימים רחוקים
של אותו הבית
שהיו בו מראות וצלילים אחרים.
כביסת פעוטות על רדיאטור
באדום וצהוב וירוק,
קוביות ולייזי ולגו,על רצפת
חדר משחקים.
מריצה מעץ, שחוברים בה
אריה ודובי ושני כלבלבים.
וספר פתוח ממנו מציצים
ששה עשר כבשים.
ואני מהלכת לי אז בביתי
כמו מנצחת על תזמורת,
שמפיקה צלילים מתוקים מתוקים
של שמחת גידול ילדים...
הו, געגועים געגועים....
אתמול הייתה לי יום הולדת
ליתר דיוק, שלשום...
זה קצת מביך אותי לספר על כך,,
אבל החלטתי להלשין על עצמי...וקיי סרה, סרה...
אז אתחיל בכך שכבר בבוקרו של יום שישי, זרמו
הברכות והאיחולים,
הקדים את כולם, בעלי לשעבר, שברך...
לקריאת הפוסט
הטקס ביד ושם לכבוד הנשיא טראמפ
קשה לי מאוד עם הממלכתיות הזאת, לנוכח הזנחתם הפושעת של ניצולי השואה שעדיין חיים בקרבנו בחרפה!
שמישהו ייקח אותו ל"שורד שואה" כזה שחי בחסר משפיל את מעט הזמן שעוד נותר...
לקריאת הפוסט
אתמול הבן שלי התחתן
חתנתי בן, לראשונה בחיי, את בני הקטן, מתוך שני בני היקרים, וזה לגמרי
לא פשוט..
זה מציף בי רגשות, וקשה לי לשים את האצבע על מה בדיוק אני מרגישה...
הוא התחתן עם בחורה מתוקה, שהיה לי חיבור אתה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
<p>הזכרונות הנעימים מהעבר מחממים את הלב , הגוף והנפש בהווה. לנוסטלגיה יש גם יתרונות, היא מסייעת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, את הזהות שלנו. טוב ורצוי לשמר אותה היא עוזרת לנו להתמודד עם קשיים וחוויות טובות ופחות טובות בהווה. החיים ממשיכים , החיים יפים והנה הגיע יום ראשון , לעבודה למטלות ולא לשכוח לפנות קצת זמן לעצמנו ולתחבבים שלנו. תודה על הפוסט היפה שלך.שבוע טוב.</p>
<p>תודה על דברייך ועל ההמלצה על ספרה של יעל דיין.</p>
<p>אקרא אותו בשמחה.</p>
<p>תודה על ההזדהות והפרגון.</p>
<p>אבל אין מה לעשות צריך לתת לגוזלים לעוף מהקן "עוף גוזל " ולנו תמיד ישארו רק זכרונות טובים .</p>
<p>ונישא תפילה של אמהות שכל יום יקומו עם שמחה בלב ואושר ממה שיש להם.</p>
<p>לשחרר ולתת להם את ברכת הדרך,ולהתפלל ולייחל שיהיו שמחים בחלקם. כמה נכון!</p>
<p>מי ייתן ותהא הברכה הזאת שורה על ילדיינו תמיד,באשר הם.</p>
<p>ילדים שלנו בוגרים ועצמאים.</p>
<p>זמן עובר כל כך מהר כאילו זה היה אתמול.</p>
<p>כל דבר בעיתו...</p>
<p>כיום די לך שהילדים יגדלו בביתם את הנכדים ולך תהיה רק הנחת... <img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-smile.gif" alt="smile" /></p>
<p></p>
<p>פנטזיונרי לגמרי,ולכן כפי שאתה אומר,כל דבר בעיתו. לשמור על האנרגיות לנכדים שיגיעו בעזרת השם.</p>
<p>מספר שורות או את כל השיר ורואה</p>
<p>את עצמו בתוכם.</p>
<p>לילדינו שפרשו כנף...</p>
<p>לקחת אותי לביתי,לעברי,תודה לך</p>
<p>כך היה וכך יהיה.</p>
<p> עולם ממשיך להתגלגל, שמש עוד רגע תפציע מבין השמיכות וגלים בים יכו הלוך ושוב את החוף.</p>
<p>אנו נצפה ונהלל ואני אומר בכל זאת תודה תודה ולהתראות גם מחר!</p>
<p>לא נותר לי מלבד הגעגוע להתבונן בבני הגדלים ומתפתחים באסירות תודה לאלוהים, וולהתפלל אצלו שיבואו כבר הנכדים.</p>
<p>אמן ואמן.</p>