הרגלים מגונים
או שלא?!...

בחוץ השמש בנוכחות מלאה
קורצת, ואותי מזמינה,
להניח הרגלי המשעבדים,
של סידור,נקיון ושאר מרעין בישין
ויאל'ה לצאת לחופשי.
אך קול בתוכי,מזמזם,מנדנד
שכמוני בטלנית זה ממש לא חוקי...
וכל נסיון מצידי
להדוף את רגשות אשמתי
נוכל תבוסה רבתי
ומחשבות עמוקות חולפות במוחי
על בחירה וחופש ושחרור אמיתי
ממיני תכתיבים שמצאו בתוכי
משכן קבוע,
ממש כפייתי
אז מה עושים? איך מתחילים?
כיצד מתחכמים לאלו ה'שוטרים' ?
מצאתי! יושבים ליד המחשב
דוחקים בהשראה,שתחבור למצוקה
והנה נולד לו השיר.
אתמול הייתה לי יום הולדת
ליתר דיוק, שלשום...
זה קצת מביך אותי לספר על כך,,
אבל החלטתי להלשין על עצמי...וקיי סרה, סרה...
אז אתחיל בכך שכבר בבוקרו של יום שישי, זרמו
הברכות והאיחולים,
הקדים את כולם, בעלי לשעבר, שברך...
לקריאת הפוסט
הטקס ביד ושם לכבוד הנשיא טראמפ
קשה לי מאוד עם הממלכתיות הזאת, לנוכח הזנחתם הפושעת של ניצולי השואה שעדיין חיים בקרבנו בחרפה!
שמישהו ייקח אותו ל"שורד שואה" כזה שחי בחסר משפיל את מעט הזמן שעוד נותר...
לקריאת הפוסט
אתמול הבן שלי התחתן
חתנתי בן, לראשונה בחיי, את בני הקטן, מתוך שני בני היקרים, וזה לגמרי
לא פשוט..
זה מציף בי רגשות, וקשה לי לשים את האצבע על מה בדיוק אני מרגישה...
הוא התחתן עם בחורה מתוקה, שהיה לי חיבור אתה...
לקריאת הפוסט
מוטק’ה גם בפייסבוק
סייר תמונות
<p>אני מאלו שצריכות לאמן את עצמן,להיות פחות מחוייבת לתקתק דברים.</p>
<p>כמה נכון וכמה חשוב,לבחור כל רגע מחדש,לשנות זוית...</p>
<p>ולא לתת להרגלים להשתלט עלינו.</p>
<p>גם " חוסר מעשה"- הינו מעשה לעתים עדיף על עשייה כפייתית כמו טורבו.</p>
<p>ולעניות דעתי יש ברכה גם בפסק זמו ממה שצריך לעשות כביכול.</p>
<p>ולפעמים משעימום צומחת ברכה. כמו למשל עשייה של משהו חדש. כביכול יש מאין.<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-undecided.gif" alt="undecided" /></p>
<p>השתפרתי למדי בשנה האחרונה,מעצם היותי בפנסיה, שזמני יותר בידי, בוהה ומתחרדנת בשמש בגינה,ומקשיבה לליבי...ולמוזיקה...ומתמכרת לגמרי ל-to be...ונכון,מהמקום הזה מגיעות ההפתעות הכי מרגשות...</p>
<p>זוכרת אותם ימים בהיות ילדיי קטנים</p>
<p>הכפייתיות של הניקיון הייתה בצמרת הסולם.</p>
<p>שנים חולפות, הגוף מתעייף, אמנים הרצון</p>
<p>נשאר, אך מתחילים להשלים עם האנרגיות</p>
<p>הנמוכות ומתחילים קצת קצת להעלים עין</p>
<p>ופתאום מופתעים כי החיים ממשיכים גם</p>
<p>אם העין צופה במעט אבק, או התריסים אינם</p>
<p>נוצצים ומאפשרים לגוף ולנשמה לעסוק בנושאים</p>
<p>אחרים המעניקים סיפוק.</p>
<p>לא בכדי גברים לא מתחברים כאן לנקודה הנשית,שבשיר הזה.</p>
<p>תודה על ההמלצה,וגם על התזכורת,שהרי יום שישי היום...</p>
<p>שבת נפלאה לך,יקירה...</p>