הזקן

ישבתי כהרגלי ביום שטוף שמש בבית קפה בחוץ.התבוננתי בהולכים ושבים.עיני חיפשו את אותו האיש שכבש את תשומת ליבי.הנה הוא.מתקרב לכיווני.החלטתי להזמין אותו לשבת איתי על כוס קפה.בהתחלה סירב אך בסוף התרצה לבקשתי.

ראיתי מולי אדם זקן .פניו  מחורצים עמוקות ומתוכן נבטו עיניו שהביעו כאב עמוק.

  התחלנו לשוחח. סיפר לי על בנו שנהרג ותוך כדי כך פניו נאורו ועיניו נצצו מהדמעות שנשרו מהן.

כשגמר לשתות את הקפה, קם והודה לי על הזמנתי, והלך לדרכו בציירו לפניי דמות שחוחה השורכת את רגליה.התבוננתי בו ארוכות ודמעות גדשו את עיניי.