זוהרה אלפסיה/ שיר של משורר עיוור
המשורר ארז ביטון.רואה בחושך
מה שאנו הרואים יכולים לראות אך איננו רואים..
לפני מספר ימים שאלה סימה רביד היקרה
למה לפחד מחושך.?
כמי שמכירה עיוורים מקרוב קרוב, למרות שאני עצמי לא חוויתי עיוורון.
עיוורון -שמשמעותו חושך תמיד. יום ולילה , יממה אחר יממה\ במשך שנים..
אותי זה מפחיד נורא, וחוץ מהפחד שלי משהייה בחשיכה גמורה
שנגרמת בשל נסיבות חיצוניות כמו הפסקת חשמל, או שהות והגעה
בלילה חשוך למקום שלא נראה מקור של אור. לא ירח, כוכבים ו
ואפילו גם לא פנס בודד.אני נתקפת באימה.
אני גם פוחדת מהקירבה למוות,לחוסר האונים ,לאבד את השליטה על
חיי,להישכח על ידי היקרים והקרובים לי.ובכלל
על ידי כל העולם. עם פחד אין טעם להתווכח.
בא לי להביא לפה שיר לא שמח במיוחד
שמשום מה גורם לי לתחושת זיכוך, שמאיר את חשכת לבי כי הוא בא
ממקום של אור פנימי, של משורר עיוור-אמיץ להפליא,אשר רואה בעיני
רוחו יותר ממה שאנו הרואים או שמים לב אל מה שמתחת לאפנו,
ממש השיר על זמרת שירדה מגדולתה ונישכחה כשעלתה לארץ
מ"הגולה".
זוהרה אלפסיה/ ארז ביטון
זוהרה אלפסיה זמרת החצר
של מוחמד החמישי ברבת במרוק.
אומרים עליה שכאשר שרה,
נלחמו חיילים בסכינים
לפלס דרך בהמון,
להגיע אל שולי שמלתה,
לשים כסף ריאל לאות תודה.
זוהריה אלפאסיה
היום,ניתן למצוא אותה
באשקלון, בעתיקות ג',ליד
לישכת הסעד.
ריח שיירים של קופסאות
סרדינים על שולחן מתנודד
בן שלוש רגליים.
שטיחי מלך מרהיבים על מיטת סוכנות.
בחלוק בוקר בהו עיניה
שעות במראה
בצבעי איפור זולים.
וכשהיא אומרת:
מוחמד החמישי אישון עינינו,
אינך מבין ברגע הראשון.
לזוהרה אלפסיה קול צרוד.
לב צלול
ועיניים שבעות אהבה.
זוהרה אלפסיה.
<p>משורר עיוור שרואה יותר טוב מאיתנו כי יש לו עיניים בלב.</p>
<p>שיר נפלא. חיים זה מסע לא פשוט.</p>
<p>תודה לך אביה וחג אורים שמח.</p>
<p>בנראה שלא קראת את השיר של ארז משורר מופלא</p>
<p>על זוהרה אלפביה. היא לא הייתה עיוורת. בשל נסיבות חייה ירדה מגדולתה והגיע לחיות נישכחת בשפל המדרגה.</p>
<p>דרך של טלטלה בנטישת המולדת ועלייה לארץ שלך,אשר חייבה גיוס כל כוחותייך ללמוד שפה חדשה ואורחות חיים שונות.</p>
<p>נכון שגם אדם חזק ישנם רגעים של מבוכה וחולשה.</p>
<p>ואת מתמודדת ולא מוותרת.</p>
<p>יחד עם זאת ישנה בך רגישות יוצאת דופן לבני אדם שעוברים סבל ותקופה קשה. זה נקרא שאת מגיבה לצער העולם. לא רק קשייך האישיים.</p>
<p> מחבקת אותך ללבי חברה ( טבאריש)<img src="http://www.motke.co.il/tinymce/plugins/emoticons/img/smiley-smile.gif" alt="smile" /></p>
<p>אך נתקל ב"בת אצולה ישראלית" שלא התייחסה אל מה שניסה לבטא ולהביא תשומת ליבה.</p>
<p>היא הייתה שקועה בעצמה , בשירתו של אביה,..</p>
<p></p>
<p>ביא זו שהייתה העיוורת,שלא ראתה את ארז כאדם וכיוצר</p>
<p> בזכות עצמו...</p>
<p>ו<strong>התעקשה להביא אליו</strong></p>
<p><strong>את........ </strong><span style="text-decoration: underline;"><strong>הסעד</strong></span></p>
<p></p>
<p>מהשיחות שלנו מקסים.</p>
<p>חזקי ואמצי.</p>
<p>קל לי להתאהב בהם.</p>
<p>מבינה את החוויה הכפולה המיוחדת שהייתה לך כשעזרת לתלמיד</p>
<p>עם בעיות כתיבה ומאידך, זכית בחוויה נוספת של מפגש עם שירו של ארז ביטון בכיתה.מעניין איך הגיבו התלמידים לשיר.</p>
<p>כל פעם אני מוצאת שקיים בי יש מאין מין מחסן/בוידם/ סליק של רגשות ששכחתי את קיומם.</p>
<p></p>
<p>.</p>
<p>ג'אבר תבורך.</p>
<p>לבי עלה על גדותיו. </p>
<p>אדם ומשורר כלבבי. אמיץ ועם כוחות חיות של עוף החול.</p>
<p>עיוורונו הוליד ראייה מיוחדת ושירה .</p>
<p>אני מצדיעה במיוחד לאומץ ליבו.</p>
<p>הקוראים נאחזים במשפט אחד או שניים ועל זה הם בונים את תגובתם. לא מצאתי בתגובות החברים התיחסות להקדמה הארוכה שלך, שהיא חשובה לא פחות מהשיר על הזמרת.</p>
<p>יש הלא סיבה לכך מדוע בחרת לספר על הפחדים שלך,</p>
<p>מפני החושך, מפני התקרבות המוות, מפני אובדן השליטה</p>
<p>המוחלט. ורק בחציה השני של הרשומה שלך מתברר </p>
<p>שהאיזכור של ארז ביטון רומז על ההתגברות ש ל ך ,</p>
<p>על כך שממנו ומשכמותו את שואבת כוח.</p>
<p>אם כי השיר על הזמרת כבודו במקומו מונח.</p>
לאביה שלום
כמאזין מושבע לרדיו יצא לי לשמוע את השיר בקולו של ארז ביטון. לשיר הנקרא בפי המשורר יש ערך מוסף גבוה וזכורני שפעם יצא תקליט כזה של משוררים קוראים משיריהם. בעיקר זכורה לי לאה גולד...
לאביה שלום
כמאזין מושבע לרדיו יצא לי לשמוע את השיר בקולו של ארז ביטון. לשיר הנקרא בפי המשורר יש ערך מוסף גבוה וזכורני שפעם יצא תקליט כזה של משוררים קוראים משיריהם. בעיקר זכורה לי לאה גולדברג קוראת את "משירי ארץ אהבתי" . (מכורה שלי ארץ נוי אביונה) וגם את שלונסקי קורא שיר משלו. אנשסה לחפש ברשת את השיר על זוהרה אלפסיה
לאלישבע. עד כמה את צודקת. לא במקרה.לגמרי לא במקרה בחרתי בשירו זה של ארז
ביטון, במשורר עצמו . המשורר העיוור - בחג האורים..ויש עוד סיבות אישיות יותר. כמובן.
בת שבע תודה ...
לאלישבע. עד כמה את צודקת. לא במקרה.לגמרי לא במקרה בחרתי בשירו זה של ארז
ביטון, במשורר עצמו . המשורר העיוור - בחג האורים..ויש עוד סיבות אישיות יותר. כמובן.
בת שבע תודה
תודה על רגישותך הערה.
אביה
לדב יניב.תודה.איזה כיף כשעוד מישהו מאזין ומתרשם מאותם הדברים...
אז " הדר" -לא רק של זאב.ז.