ציפורים נודדות

החורף מזדחל לו אט, העננים מנסים לדחוק את השמש, כל יום מחשיך מוקדם מאמש, היום קצר, הלילות ארוכים הימים חולפים ונעלמים, להקות ציפורים נודדות לא מוצאות להן מנוח, על צמרות העץ נחות אוספות כוח, מותחות כנפיים מנערות נוצות, פוערות מקור, מעלות פיהוק ומספרות ציפור לרעותה את הקורות אותה בדרכה, ופתאום כמו ברק שחותך שמיים אפורים, ניעורו הציפורים וכולן כאחת פרסו כנף, עפו לשמיים מחפשות מחסה לגשם ולקור עד שיאיר בבוקר אור, נחתו על גג רעבות ועייפות ועם הנץ אור ראשון יתעופפו לגוזליהן לאגור מזון, את הגוזלים עוטפות בכנפיים מקור אלי מקור, עפות לדרכן ומשאירות אותם מאחור, לקחת אחריות לגורלן, ללמוד לעוף כטבען, להתמודד עם פגעי הטבע, למצוא מנוח על צמרות העצים לנדוד בלהקות כציפורים ולספר ציפור לרעותה, את הקורות אותה במעופה.................חני מור
שירייך יפים ומלאה טובנות ,
גם אנחנו צריכות לילמוד לעוף כגוזל קטן,,,,,,
המשיכי ליהיות פורה בשירייך ,,,
שבוע נהדר שיהיה לך,,,,,
תאור נפלא
להרגיש כמו ציפור,
בינתיים יום נעים וחמים חברה..............
אהבתי