האוהבים באמת החולמים

כמה אנשים שאתם מכירים אוהבים באמת אחד את השני? כמה אנשים נמצאים עם מישהו רק כי הם רגילים? כמה אנשים התחתנו מתוך אהבה מטורפת? שורפת? כזאת שכואבת? כמה התחתנו מיאוש? מהפחד להישאר לבד? מפחד הזקנה? כמה אנשים עוד משתגעים מאהבה? כמה אנשים עוד מחכים? כמה הפסיקו לחכות? כמה וויתרו? הרבה בחורות שיצאתי איתן אמרו לי שהן עדיין מחכות לאביר. כן, זה עם הסוס הלבקן, זה שנראה כמו ג'ורג' קלוני אבל גם מקשיב להן, זה שלא נמצא כל היום בעבודה, אבל עושה הרבה כסף. זה שההורים שלו נורא ליברלים אבל עדיין צמים ביום כיפור. וכולן גם התנצלו ואמרו שהן יודעות שזה לא יקרה אף פעם. אבל האמת היא שהן כן מחכות. ועוד איך. אני קצת צחקתי תמיד ואמרתי להן שהן בטוח רואות יותר מדי סרטים אמריקאים, או קוראות יותר מדי ספרים של עירית לינור או משהו כזה. ואז אחר כך מקלחת, ופתאום מתחת למים הפושרים, כשאני מביט על כל הבקבוקים הקטנים של הקרמים, והקופסאות של הטמפונים (אני אוהב להתרחץ במקלחות של בחורות, לדעתי יש בזה משהו חתרני) חשבתי שגם אני בעצם ככה. גם אני מחכה לאחת הזאת. גם אני מחכה למישהי שתפיל אותי על הברכיים. גם אני מחכה לאהבה של גיל שש עשרה שתחזור. אני יודע שהבחורה הזאת קיימת איפהשהו, היא פשוט עוד לא יודעת את זה. או שהיא יודעת את זה אבל עדיין לא יכולה להגדיר את זה ממש במילים. או שהיא כן יכולה להגדיר את זה במילים, אבל לא מאמינה בזה. אני יכול להרגיש אותה. ממש עכשיו היא אולי מתכוננת למבחן מחר באוניברסיטה. ממש עכשיו היא מדליקה סיגריה של סוף משמרת. ממש עכשיו היא מתאפרת או עומדת מול הארון. ממש עכשיו היא חופפת את השיער. ממש עכשיו היא שותה קולה מהבקבוק. ממש עכשיו היא סוגרת ספר. ממש עכשיו חבר שלה מנשק אותה. ממש עכשיו היא מנשקת אותו בחזרה. ממש עכשיו היא מוצצת לו. וגם עכשיו היא לא ממש אוהבת את זה, אבל היא עושה את זה בשבילו, ורק שלא יגמור לה בפה. ממש עכשיו היא רואה פרסומת למשחת שיניים בטלויזיה. ממש עכשיו היא נרדמת. ומחר בבוקר, כשאני ארד לקנות סיגריות בקיוסק, היא תעמוד מולי ברמזור ואני אסתכל עליה. והיא תביט בי לשניה אחת צורבת. והרמזור יתחלף לירוק. והיא תתרחק. ואני לא אראה אותה יותר.