קרקר נגד קרקר

יש לי אחות מקסימה, לא דומה לי בכלל, אפילו יותר יפה. נשואה לרב מעללים, למעלה מארבעה עשורים אימא לשלושה בוגרים, ויש גם נכדים לפני חודשים בודדים, עקרה לחדר הבנות את בעלה עזבה לאנחות, עם הנחירות האיומות והגניחות הבלתי מוסברות. אחותי מלינה על תקשורת לקויה, ועל מגע אהבה שצלל למצולות מזמן. יום אחד כשהיה לילה, ניגש אליה נחוש להתגרש. בן זוגה הקדים תרופה למכה, עוד בטרם נישאו רכש דירה . עם השנים, בנו השניים חדרים נוספים, גינה וכן סוכה, עם צוהר משקיף לשכנה. אחותי הנחמדת בתהייה מתמדת - האם לאחר שיתגרשו תהיה זכאית לחצי משווי הדירה? איך תעמוד על זכותה, לקבל את דיוקן חמותה בשחור לבן? האחות שלי, הביעה רצון לחלק את חוט המאריך והקומקום החשמלי, חצי לו וחצי לה. . בצניעותה מבקשת לעצמה, את הדיבל שבקיר ואת האגרטל הקטן מקהיר . אותי מעניין, מי יזכה בבימבה המפונצ'רת של הנכדים ? הצדיק אומר -" לא חצי חצי, לגיסי מגיע החלק הארי" אני אומרת - "כן חצי חצי, טחנות הצדק טוחנות אמנם לאט, אבל טוחנות". הצדיק שלי נכנס לחרדה , אימא'לה - "את יודעת אורה, זה צובט לב של גבר, שהבית ריק" ! "אני יודעת נשמה, לכן אני נשארת איתך" !!
הסיום שיהיה פתיחה להמשך הנישואין.
אני בטוח שבעזרת ההומור יחזרו
ביחד להיות זוג מאושר.ההומור שלך
משתבח גם בסיפור החדש עלי והצליחי.
הצחקת גם הפעם בסיפורך.
גבר שחי שנים רבות עם אשה-משרתת יתקשה להסתדר לבד והגיל גם אינו משחק לטובתו...