ג'פרסון

ג'פרסון היה נשיאה השלישי של ארצות הברית, כותבת אני עליו משום אישיותו המיוחדת ורבת הפנים. הוא היה נאור ומתקדם, אך עם זאת היה בבואת תקופתו. הוא התנהג כפי שבני האדם באותה תקופה התיחסו לעבדות הוא החזיק ברשותו במאה שבעים עבדים. הנדוניה שהיתה מקבלת כלה ביום כלולותיה, היו העבדים. ג'פרסון היה אלמן, רעיתו מתה בלידתה. כאשר נתמנה לשגריר בפריז לקח עימו את עבדיו. בין עבדיו היו אח ואחות,היא היתה עלמה צעירה,נאה, כושית מולטית, (אשר היתה שפחתו) ביניהם התפתחה אהבה, נולדו להם בנים, אשר היו למעשה עבדיו. מערכת יחסים זו ארכה שישים שנה. היא ביקשה חזור ובקש שישחרר את הבנים מעבדותם, אך הוא סירב. את ג'פרסון אני מעריצה משום השכלתו ההוליסטית. היתה לו השכלה שהקיפה הכל איש רנסנס.עסק בכל, הקיף הכל. עסק באגרונומיה ובחקלאות,בנה שעונים, ניגן, צייר, תכנון את אחוזתו, בנה רהיטי.ם סקרנותו של איש אשכולות זה לא ידעה גבולות . הוא היה כל כך נערץ בימי חייו, קיבל שלושים ושתיים אלף מכתבים, ענה על שמונה עשרה אלף מהם. הוא היה שגריר בפריז, מושל וירג'יניה ונשיאה השלישי של ארצות הברית ניסח את זכויות הפרט, אשר היו חלק מהחוקה. מלחמת העצמאות פרצה בשנת אלף שבע מאות שבעים ושש, נמשכה שנים רבות ובלתי רצופות. האבל האמיתי היה עבורו כאשר הבריטים שרפו את ביתו, שבה שכנה ספרייתו בת אלפי ספרים. כאשר אושש את ספרייתו, מסרה לספריית הקונגרס בוושינגטון. אחרי מותו ציווה בצוואתו לשחרר את מאה שבעים עבדיו,אשר ביניהם היו גם בניו.