רדיו

רדיו זה דבר הרבה יותר אינטימי ויותר אישי מטלויזיה. עם רדיו אתה קם בבקר, הולך אתו לעבודה, הולך אתו לישון, ויכול להכניסו אתך למיטה, ולהקשיב לשידורים בחשיכה. דורות של ילדים גדלו על הרדיו, זאת היתה קופסת פלא בארץ היתה תחנה אחת או שתיים, הקשבנו לשירים של דמארי,ירקוני, גמליאלי, צפירה,בר נוי ויצחקי. הקשבנו לחדשות בעברית רהוטה, הקריינים ביטאו את ה-ח ה-ע וה-ר הגרונית. תחנת הרדיו היתה שמרנית, בלי חפיף בךי סלנג, בלי גסויות וצחוקים. בארצות ערב הרדיו תמיד שימש קטליזטור, להסתה פרועה נגד הציונים. במלחמת העולם השניה בארצות הברית , המשפחות כולן היו צמודות לרדיו, שומעים בצימאון את החדשות ואת נאומיו של הנשיא רוזוולט. הרדיו ליווה אנשים לעבודתם. ליווה אותם גם במלחמות. במלחמת ויטנאם המתישה, הרדיו הצליח להשפיע, ולתת אתנחתא לחיילים בחפירות, וכאילו קבלו פיסת חיים מן הבית הרחוק. היה שדרן רדיו מאד פופולארי בארצות הברית שמו היה וולפמן שהפך לאגדה. החיילים הזדהו אתו ואמרו זה חבר שלי. אנשים לא הכירו אותו, אתה מתחבר לקול של שדרן שאינך יודע אם הוא לבן היספאני, אף פעם לא ראית אותו רק שמעת את קולו אשר הפך למיסטיקת וולפמן דור שלם גדל עליו,היתה לו בהשפעה עצומה,את התחנה הפך למבצר אשר כלל שלש עשרה מדינות. הוא היה מאד מעורב בקהילה, אנשים צחקו ובכו אתו, איכפת היה לו מהאנשים. לא חשוב מה קרה לך באותו יום,היתת מתגלגל מצחוק אתו. אנחנו אמריקאים ונתגלגל עם זה רעם קולו. לפני שהוא היה שדרן הוא היה ראפר לבן, רוקד ווגי, ומנגן רוקנרול. היתה גם שדרנית שחורה בארצות הברית, מרתה ג'ין היה שמה, עודדה פועלים שחורים לצאת לעבודה. שלחה את הבחורות לקנות ולא משקאות. הצלחתי גם מהומות להרגיע, מישהו זרק לפיד, הכל בער, והמהומה היתה גדולה, השחורים בזזו את החנויות.ואני זו שהרגעתי אותם. כך שרדיו יכול להסית המונים, ומאידך יכול גם להרגיעם. שדרן רדיו טוב צריך להיות איכפתי, מזדהה עם הטקסט, מעורב,בעל חוש הומור קול נעים, בקיצור גדול מן החיים, ושלא יהיה בעל נשמה בינונית אלא ענקית