זכרונות מדרום אמריקה

טליה יקרה כפי שכתבתי לך במכתבי, אני מנסה לשחזר על קצה המזלג מחוויותי מיבשת רחוקה זו. לעיתים נראה לי הכל כאגדה רחוקה ובלתי מציאותית, ופעמים אחרות צריכה אני לחוש בצביטה אחת אמיתית, בכדי להאמין שכל זה זאת מציאות. קל היה לי להשתלב בינם כיוון שאני מכירה את המנטליות (ספרד מכורתי השניה) ואם משום שאת שפתם דוברת אני, וכבר מחציתי שייכת אליהם. בעיקר משכו את תשומת ליבי המסטיצים והאינדיאנים, זה גזע מעניין ואמיץ, זקופים כעץ, שורשיהם עבותים, פניהם שחומים, ותוויהם אמיצים וברורים (אובייקטים מצויינים לפיסול) מטפחות צבעוניות קשורות לצווארם, חובשים הם כובעי קסקט, עובדים בחוות האריסים בשיטה הפיאודלית. זכורני בוקר נפלא, בעלי כנף צבעוניות מזמרות,, הרים צבע מדבר, שבילים בצבעי החמרה, ובאופק דקלים וברושים. מסילת ברזל ארוכה קרונות בשחור משלימות את התמונה של יופי וכיעור. לפתע רואותץ עיני בקצה השביל , שיירה של אינדיאנים זה היה פולקלור צבעוני אמיתי. חובשים הם כובעים רחבי שוליים, בגדיהם רקומים ועשויים מאריגים צבעוניים. אבנטים רחבים עשויים ממטבעות כסף סביב מותניהם. הצבע הדומיננטי היה אדום בגלל צבע עורם דמוי האש.עמדתי מלכת משתאה מתפעלת ומבקשת שרגע זה ינתן לי במתנה ויתארך ככל שרק אפשר שמו של דון קסטיליו אינו יכול להיעדר מסיפור זה. צנום ושחום, עיניו ערמומיות מרצדות מפה לשם,והוא מגלגל טבק מוצץ ויורק, ובקבוקו הנאמן מהנוזל האדום אינו מש ממנו. בבגדיו הרחבים והארוכים הוא נראה כה קטן ןעלוב, אך ראו זה פלא, לפתע כאשר זינק על סוסו הלבן, נראה דון כנסיך אם כי נסיך אביון. לפתע נראה חזק וגדול, בטוח ומחייך, כאילו אמר הנה אני מביט בכם מלמעלה. הוזמנו פעמים רבות לחווה,וכל פעם התבוננתי בקדום זה בסקרנות רבה. כל הוד הפראים מסביב עם בן אנוש זה החזירוני אלף שהים אחורנית. בתחילה התבונן בי בחשד רב אך לאט דובבתיהו, אז הסבירו לי כי הורא יפרש זאת כחיזורי אחריו. ואני לתומי רק את חייו רציתי לדעת. כאשר הגיע שעת הצהריים אכלנו אסדו (בשר כבש צלוי על אש) ניגש בלאט על בהונותיו דון חתך בסכינו החדה חתיכת בשר הגונה, פרש לפינה התנפל ברעב עצום על טירפו. פעם שאלתי מגוא קסטיליו אינו יושב איתנו? ואז הסביר לי בעל החווה שאם ירגילוהו כבן בית ירצה עוד ועוד. אחד החוואים שאימץ את עוזרו והתנהג אליו כאל בן, ואז באחד הבקרים ספר את עדריו, וראה כי חסר,אחרי מספר ימים ספר שוב, והנה כי שוב חסרים עדרים, אז הבנתי כי באדם שזכב ליחב כה טוב ממני מעל באמוני, אמרי לי את אפשר להתייחס אליהם כאל שווים? לא,רק כאל אנשים. התרבות והמנטליות של אנשים מיבשת רחוקה זו כל אחד מכיר את מעמדו, ואין מתערבבין בין עשירים לעניים. אך דון קסטיליו לא פעל לפי קוגים אלו, לאחר הארוחה, בעודו מגלגל את סיגרו, התערב בשיחה דיבר גם פיטפט, ראיתי איך פטרונו נעשה אדום כסלק, כולו מפעפע. כאשר ליווה אותנו אינני יודע אני אובד עצות, אני מביא אורחים חשובים מבואנוס איירס והלה מתערב בשיחתנו, למרות שהזהרתיו בכל אסדו הוא חוזר ועושב לי זאת, יש לו חוצפה, אמר וירק בזעם לשם סיום.