פראג

ביקרתי בכמה ערי בירה באירופה, ופראג לדעתי היא היפה ביותר מי שחובב את פירנצה ברצלונה או פריז, צפויה לו התלבטות הכיכר היא מרכזה של העיר העתיקה,, ובה סימטאות יפהפיות מובילות אליה וממנה. מתחם המצודה, הוא ארמון מלכי צכוסלובקיה לשעבר, היום הוא משכן הנשיא. יש שם טקס חילופי משמרות חיילים. הם אינם קפואים כחיילי משמר בקינגהאם, אישוני עיניהם זזות, ימינה ושמאלה, וגם חיוך קטן ראיתי על זוית פיו של אחד מהם. במתחם נמצאת קתדרלת ויטוס הקדוש. עמדתי מהופנטת, מיפי הויטראג'ים הסובבים את הקטדרלה הגוטית המעוטרת בציורים יפיפיים. מימינה ומשמאלה ניצבים פסלים משיש ומברונזה. למצודה אפשר לרדת ברגל לעבר הגבעה, ולהגיע עד גשר קרל. גשר ענק, רחב, עליו פוסע המון אדם בני לאומים שונים. ומצלמות מתקתקות בלי הרף. מתחתיו הנהר ומימיו התכולים, מעגן הסירות השטות, ובהן תיירים, גשר קרל נחשב כאחד הגשרים היפים באירופה. שם עמדה תזמורת ראוותנית, לא רק מבחינת הכלים אלא גם מבחינת הגילאים. גילאים צעירים, גילאי ביניים וכאלה שלא ידעו את פראג האדומה. והיה שם גם סבא שעבר את כל המשטרים, והם נגנו ג'אז נהדר. למחרת נלקחו לסיור ברובע היהודי בפראג, בו מוחזק אחד מאוספי היודאיקה החשובים ביותר. הראו לנו את האתרים ההיסטוריים, בית הקברות היהודי ובית הכנסת הצמוד. לא רחוק משם נמצא ביתו של קפקא, שם חי הסופר הדגול במהלך חייו הקצרים. ישנה גם כיכר ואדלאם ולידה נמצא המוזיאון. משם במרחק קצר נמצאת כיכר יפיפייה ובה מגדל השעון הנמצא באחת מצלעותיה. בכל שעה עגולה יוצאים מהשעון שנים עשר השליחים של ישו, ממגנט. נסענו גם לקרלו- ויוארי, עיירה ציורית טובלת בירק, כל בית שני הוא בית מלון והמדרכוב עטיר בבתי קפה מסוגננים, ובחנויות למזכרות. היא נמצאת במרחק מאה שלושים קילומטר מפראג, יש שם מרחצאות מרפא, היום היא עלייה לרגל לחובבי מרחצאות חמים. הבתים, בתי הקפה, הגנים, כל פינה שקית חמדה. הכל נקי, אסטטי ומטופח. ראינו גם הרבה כלבים מאוד מטופחים והמדריכה הסבירה, זה עצוב, אבל עקב קשיים כלכליים, זוגות צעירים מעדיפים, לאמץ כלב מאשר ללדת ילד. מה שהרשים אותי מאד, היו הבתים למרות עתיקותם הרבה. בחלקם הם משופצים וצבועים בצבעי הפסטל, תכלת, ורוד, בז' וזהב. מצאתי את עצמי מרימה את ראשי ולא חדלה להתפעל מיפי הארכיטקטורה המעוטרת בתחריטים, פסלים וציורים אשר אף מדינה ממדינות אירופה איננה יכולה להיות לה בת תחרות. הצ'כים הם עם תרבותי ושקט, רואה אותם אתה במטרו, מכונסים בעצמם, שקועים בקריאת ספר או עיתון. המדריכה ציינה שאינם אוהבים שאומרים להם כי הם דומים לגרמנים, ייתכן שיש השפעה כלשהי, אך אינם אוהבים גם את הרוסים וחלקם מדבר את שפתם, ומשטרו אינו זר להם, שכן מתחתיו חיו שנים רבות. לאן שהפנתי את ראשי ראיתי רק יופי ואסטטיקה, גנים יפיפיים, בתי קפה ומסעדות, שכאילו יד אמן נגעה בכל. את האוכל המזרח אירופי לא אהבתי כל כך, נהנתי גם במסעדה סינית שעיצבו הפנים היה מאוד מסוגנן, והאוכל טעים להפליא. החמצתי את דרזדן, שמעתי שזה פספוס עצום להחמיץ אותה. עיר יפה, הנמצאת בגרמניה במרחק שעתיים נסיעה מפראג. אחת הערים שהופצצו קשות במלחמת העולם השנייה, העוברת בעשור האחרון תהליך של שיקום ושחזור.