אני מחפשת את אלוהים

אינני יודעת מה קרה לי, ייתכן ובהשפעת המלחמה האחרונה אני מהרהרת בך לעיתים תכופות. בעבר הירהרתי בך, ספקות, לבטים וסתירות, לא חסרו. האם הוא קיים? האם הוא אבסטרקט? כאשר הייתי קטנטנה ראיתיך בדמיוני כאש להבה. נעשתי לנערה, ראיתך יושב על כס מלכות, גלימתך ארוכה עשויה מגלימה, עינך כחולות וכה טובות, שיערך וזקנך לבנים כשלג, ועל ראשך נושא אתה כתר מלכות. ראיתי בסך אנשים עוברים על פניך ביראת כבוד, ואתה מביט בהם בעיניים רחומות של אב טוב, ולכל אחד מהם יש לך מילה מרגיעה, ועצה טובה. היום תחושתי והויתי אומרות לי שקיים אתה, לא בשר ודם, כי אין רוח סערה, אשר מסוגלת לסחוף עולם ואני יראה. לבטיי בקשר לקיומך חלפו ואינם. מסורת היהדות מושרשרת מדיי, עמים שלמים ניסו לעקור שורשים אלה בשם הצלב ולא יכלו, אלו הם שורשים הניזונים מהיסטוריה גדולה וטרגית. איננו יכולים להתעלם מכך, גם אם נהפוך את הדף. ישנן סוגיות, ישנן סתירות, וישנן ספקות. אך האמת חזקה יותר. והאמת היא היסטוריה זו של עמנו, הכתובה בעט הדם, ובכמה נסיונות העמדת אותנו בכדי לבחון את כוחינו ואת אמנותינו. מהאמונה שאבנו את כוחינו, עם חרף כל האירועים לא פנה לך עורף עמך, גם לא יפנה. קומץ קטן נשאר לא התבולל ולא המיר דתו, נאחז בך ובתורתך כטובע הנאחז בקש. אך קש זה גדול היה, וחזק מפלדה. אמונה זו עזרה לעמוד נגד ההשפלות, ההתעללות, האיבה, המשטמה, האלימות, פוגרומים וטווח איום אמונה זו ליכדה את עמך חרף כל הפילוגים הקיימים בעם זה.