מכתבים מחיפה לירושלים הנצורה

שבועות רבים נמשכו ההפגזות על ירושלים. הפגזות בלתי פוסקות ביום ובלילה. התושבים נאלצו להסתגר בבתיהם, ורק הרעב והצמא אלצו אותם לצאת מדי פעם, כדי לקבל את מנות המזון המוקצבות, או להמתין בתור הארוך לחלוקת המים בפחים. קשה היה להאמין שלפתע חדלה האש. הפסקת אש ראשונה הגיעה ב 16.6.48 . כולם ידעו שזאת הפוגה זמנית ונצלו את הזמן לאגירת מצרכים. שיירות עם מצרכי מזון, שמזמן נעלמו מהשוק המקומי, הגיעו לירושלים, והפיחו תקווה לימים טובים יותר. האווירה האופטימית לא נמשכה זמן רב. המלחמה חודשה. מלאי המזון השתפר מעט, אבל העיר נשארה נצורה. צה"ל הגביר את מתקפותיו, אך לא הצליח להסיר את המצור מעל ירושלים. שוב הוכרזה הפוגה 19.7.48 , אבל אבי נותר מלא חששות מהעתיד להתרחש. מה יהיה כאשר ההפוגה תסתיים? ההפגזות הבלתי פוסקות המשיכו להדהד בראשו, ותחושת הרעב הייתה עדיין טרייה. קשה היה לו להאמין, שהמזל, שעד עתה השאיר אותנו שלמים, ימשיך לשחק לנו. זה דחף אותו לחפש כל דרך אפשרית, להוציא את המשפחה מירושלים, ולעבור לאזור בטוח יותר. בעידודם של המכתבים המעטים שהוא קבל מבתו הגדולה ובעלה שגרו בחיפה, הוא החליט לחזור לעיר אותה עזב לפני 10 שנים. ציטוטים ממכתבו של גיסי מחיפה מבהירים את מצבה של חיפה בתקופת ההפוגה הראשונה. ביום 30 ליולי שלחתי חבילה עם אגד וחשבתי על בתכם הקטנה ושלחתי אורז וביסקוויט בשבילה אקווה שבינתיים הגיעה אליכם חבילה זו. בהזדמנות זו אבקשכם להודיע לי במה המחסור האמיתי שאוכל לשלוח אותו בחבילה. חיפה עירינו מתרחבת. רוב האזורים הערבים ואדי רושמיה, ארד אל יהוד, רחוב נצרת, רחוב סטנטון, רחוב יפו, המושבה הגרמנית, ואדי גמאל, בכל אלו השתכנו מעפילים יהודים. בקצור חיפה נהייתה יהודית. מהתחלת מסגד אסתקלאל בעיר ובקו ישר, מפוצצים בתים בשביל לפתוח רחוב ישר שיגיע עד המושבה הגרמנית. בין הבניינים שיפוצצו גם בית אבי הנמצא ברחוב היהודים. פה בחיפה חסר לנו ביצים ובשר אבל דינה דמלכותה דינא ומקבל את זה ברצון כי יודעים אנו שהבשר הולך לצבאנו ישמרהו אל. ובנוגע לפרנסה אני אומר לך, קץ הסבל עוד מעט יבוא והכל יחזור לאיתנו. העיקר שתשגיחו על בריאותכם עד יעבור זעם. היות שאתה לא נמצא במקום אינך יכול לדעת בדיוק מה מצב הדיור בחיפה. חיפה כולה בידי היהודים. רוב האנשים ניצלו הזדמנות זו ויצאו למרחב. מי שגר בחדר הלך וכבש בית שלם של שלשה או ארבעה חדרים עם כל הנוחיות. מי שגר בסביבה שלא אהב בחר לו דירה שלמה באזור שהוא רוצה בו ופלש לשמה. עד היום כל האנשים שעשו כך לא שלמו פרוטה. לא תאמין למראה עיניך, למשל באזורים היפים של המושבה הגרמנית, דרך ההר, אזור הרצליה, הר הכרמל, הרבה אנשים שהיו גרים לידנו ברחוב השומר, עברו לאזורים היפים שהזכרתי. הם נמצאים מחודש מאי בדירות שלמות ולא בחדר אחד ובנוסף גם לא שלמו שכר דירה. הם כנראה ישלמו, אבל בינתיים ועדת המצב אשר מתעניינת בזה לא תוכל להכריח אותם לשלם מהיום האמיתי בו נכנסו, כי אין למוסד שום הוכחות. בנוגע לפרוצדורה לבוא מירושלים לכאן, זה עניין שעושים רק בירושלים. אני מתפלא איך לא עולה בידכם לבוא. אני רואה הרבה ירושלמים בחיפה והם הצליחו לצאת.