בבתא בת שמעון ממחוזא, החלק הרביעי

וכעבור שבוע קמה והמשיכה את עבודתו של בעלה המנוח. צרותיה התחילו מיד אם סיום השבעה על מות בעלה. כל זקני הכפר נתכנסו בשעות אחרי הצהרים במרכז הכפר תחת הצל המבורך שנותנת הסוכה שנבנתה שם. כמו בכל יום בשעה יום זאת היה הנושא: בעיות בכפר. הפעם היה הדיון מי יהיה האפוטרופוס של ישוע הבן של בבתא. לקראת ערב, כמעט לקראת ההליכה הביתה, הוחלט ש"אדון בבתא" יהיה שמעון בן תרסין שנחשב בעיני כולם לאיש ישר והגון שיוכל לרסן את השמועות כאילו בגדה בבתא בישוע ערב מותו. כשנודע הדבר לבבתא לא התנגדה והעבירה את כל רכושו של בעלה המנוח לאדונה האפוטרופוס. ההבטחה הייתה מצדו שייתן לה עבור פרנסת הילד 12% ריבית כמקובל. שנה עברה ולחרדתה קבלה בבתא רק 4% ריבית על רכושו של בעלה המנוח. לא עברו ימים רבים ובבתא החליטה שאין היא מוכנה לקבל את דרכו של שמעון בן תרסין . לכן אחר צהרים אחד לקחה את בנה וצעדה אל ביתו. כאשר התקבלה על ידו לשיחה כשגם אשתו הייתה נוכחת, בקשה בבתא את החלק החסר בסך 8% ריבית . שמעון צחק לה בפניה ואמר : אישה החושבת את שאת חכמה?. חזרי לביתך ואל תבלבלי את המוח. נראה שאת שוכחת את מקומך. כשחזרה בבתא לביתה מבוישת, חסרת אונים ומובסת התקשתה לקבל את גזר הדין. בינה לבין עצמה החליטה לדרוש את המגיע לה ולבנה. לא עברו ימים רבים ובבתא פנתה לבית הדין של הגויים. בית הדין של המחוז היושב בפורום העיר צוער. שם בפני טריבונל של שלושה שופטים מכובדים טענה את טענותיה. היא אמרה: שאם יימסר בחזרה לידיה רכושו של בעלה היא תיתן לילד שלה לא 4% ריבית על רכוש אביו אלא 18% ריבית. שמעון בן תרסין שישב על במה מוגבהת, גבוה מעל לראשה של בבתא, צחק בכל פעם שפתחה את פיה לשטוח את טענותיה. לא עזר לשמעון בן תרסין כל טענותיו שאין מותירים אישה בגפה, שבבתא בגדה בישוע ערב מותו, שבבתא אישה קלת דעת וחסרת אחריות. בית הדין קיבל את טענותיה של בבתא. לשמחתה יצא פסק דין שחייב את "אדון בבתא" שמעון בן תרסין להחזיר את רכושו של בעלה. הבת שלי הקשיבה, כנראה, לכל מילה שסיפרתי. היא התחילה מיד תוקפת אותי בשאלות. מה זאת אומרת: איך יכול להיות שהזקנים לוקחים את הרכוש של בעלה של בבתא ונותנים אותו לאפוטרופוס? זה היה הרגע שחיכיתי לו. בקצרה הסברתי לה את מעמדה של האישה שלא הייתה יותר מאשר חפץ ואין היא יכולה להופיע לפני בית דין מבלי שיהיה לה אדון או אפוטרופוס. ועוד הוספתי: ויותר מזאת - כל גבר יכול להתחתן עם יותר מאישה אחת. בעצם עם כמה נשים שהוא רוצה כל עוד הוא יכול לפרנס את הנשים וילדיהן. דרך אגב זה בדיוק מה שקרה לבבתא. אבל אני רוצה שתדעי שגם כיום המצב לא הרבה יותר טוב! וצחקתי. בכל פעם שיוצא לנו לדבר על מעמד האישה בישראל אני חרדה לגורלה של בתי. הפחד שלי הוא שתהייה תלויה לפרנסתה ולפרנסת ילדיה בבעלה. ואז כמו אדון בבתא הוא יוכל לעשות בה כחפצו, ולכן אני חוזרת ואומרת לה: זכרי, אישה חייבת ללמוד ולהיות בעלת מקצוע. אסור לעולם לאישה להיות תלויה לפרנסתה בבעלה. נחמד מאוד אם יש בעל שגם מפרנס . נדמה היה לי שהנאום על חובתה של כל בחורה לדאוג לעצמה קצת שעמם את הבת שלי כי היא התעלמה ממה שאמרתי והמשיכה לשאול: מה, לבבתא היה בעל שני? והמשיכה בתמיהה, מה, היא לא הבינה שיותר טוב לה להישאר לבד? בליבי ידעתי שבשאלתה השגתי את המטרה. קצת צחקתי ואמרתי: בבתא היא קורבן. היא קורבן של תקופתה. ומעמדה נקבע על ידי השתייכותה לגבר. בתי המשיכה בשאלותיה על בבתא ואני לא התאפקתי והמשכתי לספר על בעלה שני של בבתא. את זוכרת שאמרתי לך שהמשפחה של בבתא הייתה מעין גדי? לכן לא צריך להתפלא שבעלה השני היה דווקא מעין גדי. כשנודע לזקנים יושבי כיכר הכפר גזר הדין שניתן בבית הדין בדבר החזרת רכושו של בעלה לידיה לא נחו עד אשר דנו בפתרון שיש למצוא לסוררת. ואכן נמצא הפתרון הרצוי. נציג מטעמם נשלח לעין גדי לתור אחר גבר יהודי שיהיה נכון לשאת את בבתא הסוררת ולקבל את בנה כבנו. כעבור חודש חזר השליח ובידו הבשורה: נמצא הזיווג המתאים והוא יהודה כתושיון. אומנם לא אדם צעיר אלא מבוגר מאוד וחולה, גם נשואי למרים שגם היא כבר לא אישה צעירה ודי חולה. אבל הוא מוכן בעבור הנדוניה הגדולה שמביאה בבתא לשאת אותה לאישה. על אף צליעתה הקלה שהיתה לה ועל אף השמועות שבגדה בבעלה הראשון, בתנאי שתטפל בו ובאשתו הזקנה והחולה. ובבתא ארזה את חפציה ואת חפצי בנה ובליווי שליח נסעה לעין גדי להינשא ליהודה כתושיון. ארבע שנים חיה בבתא ובנה ישוע בצל קורתו של בעלה השני. ארבע שנים בהם שרתה אותו ואת אשתו מרים ללא טענות. ישוע גדל בצלו של יהודה הזקן שראה בו יותר את סבו מאשר אביו, מה גם שרוב היום היה עם הרועים של עדרי יהודה. כעבור ארבע שנים נפח יהודה את נשמתו ובבתא מצאה את עצמה אלמנה