איזה יום יהיה לי היום

עברו כמה ימים ארוכים מבלי שתארתי את הימים שלי ולא שיתפתי באיזה יום יהיה לי היום. אז הנה חזרתי ואני שמחה לשתף. גם אם אין קוראים נלהבים, ולא ממש עומדים בתור לקבל ממני חתימה. ככה בא לי לשתף, לשתף את העמוד הכתוב, לכתוב. את רעיון החלפת הדירה שלי בחדשה לא נטשתי. אני בעניין. לקחתי תוכניות ממשרד המכירות, ניפגשתי היום עם האדריכלית ואני מפנטזת על שינויים מקסימים בתוכנית שעל הנייר, שינויים שיהפכו את הדירה החדשה לאהובה עלי ביותר. לא, עדיין לא קניתי דירה. יש לי תנאי. אני רוצה להזיז חלונות. רוצה לבטל חדר ובמקום חמישה שישארו ארבעה. אין לי הבטחה שזה אפשרי. רק אחרי שאגיש את בקשותי לשינוי, תוגש התוכנית לשינויים על ידי היזם ונראה מה יגידו השילטונות. יש סיכוי, יש בהחלט סיכוי שיסכימו לשינוי. ככה אמרו לי במשרד המכירות. נראה אותם. את הדירה אני באמת רוצה. יש לה פוטנציאל גדול לפנק אותי באמת. ומשום שאני די מפונקת ואוהבת נוחות, יש סיכוי טוב שנתחבר הדירה ואני. אז היום הייתה לי פגישה עם האדריכלית. שלחתי לה את תוכנית הדירה והיא הכינה שיעורי בית בהתאמה לרצונות שלי. שלוש שעות ישבנו יחד. מחקנו קווים, הוספנו קווים, הזזנו את הספות, המיטות, הארונות מפה לשם ומשם לפה, עד שיצא משהו שהכי קרוב לפנטזיה שלי. חדר שינה גדול ומרווח, מטבח שעונה על צורכי ההזנה שלי ושל משפחתי כשבאים החברה להתארח, סלון גדול פתוח ומזמין וגם חדר עבודה מפנק ומגיש לי את עצמו למימוש. עם חדר האורחים היה לי הכי פחות מה להתעסק, הוא הממד ושם אין השינוי אפשרי. טוב גם ככה. איזה כייף זה לבנות ולרחף עם תוכנית חדשה לדירה חדשה. כמה זה מאתגר וכמה זה יצירתי ומעורר. ואם יוצא מזה בסוף משהו שלך....הרי זה משובח. יום חורפי משהו היה היום. מעונן, קצת גשום, קריר ואפור. חבל שאין לנו יותר ימים כאלה בחורף הדמוי חורף שלנו. אבל לי בקפה cafeneto היה חמים ונעים. אני ביליתי שלוש שעות בהפעלת כישוריי היצירתיים על צרכיי הפרגמטיים ובניתי לי בית. על הנייר נכון, תוכנית בלבד נכון, עדיין לא שלי בוודאות נכון, אבל זו ההתחלה. לפני שפגשתי את האדריכלית לא ידעתי איזה יום יהיה לי היום, אבל, כשניפרדתי ממנה, ידעתי.