כמה אפשר

כמה אפשר

לפעמים אני שואלת את עצמי כמה אפשר... עד איזה גבול צריך לספוג ומה מותר? תוהה מדוע אנשים מסוגלים לרדת לרמה כל כך נחותה... שגורמת לי להעיף אותם בבעיטה. חוסר רגישות, חוסר התחשבות... מוכיח על אי יציבות. לא תמיד ובמיוחד לאחרונה ... המוזה לכתיבה נמצאת בהמתנה. רק שאם וקורה ועברתי שוב משהו הזוי ולא הגיוני... אני חייבת לשחרר לחצים בכתיבה זה עקרוני. כלי מעולה לכתוב סיפורים שהם לצערי חלק מחיי... אני צופה בסרט הזה ולא נהנית ממנו בוודאי. זו מלודרמה סוחפת דמעות ... אבל לי נגמרו כל הממחטות. בטוח לא אקבל שום פרס של יוצרים ... על החוויות שאני עוברת עם גברים. וזה עצוב אבל גם משעשע... איך הגורל בנו יום יום מתעתע. @אירית@

תגובות  4  אהבו 

646
01/01/12
מאמרך היפה שמעיד
שהגברים יזהרו בכבודך וידעו את מקומם
וינהגו בך בכבוד ויפה שעה אחת קודם.
ולא ,את מסלקת אותם כמו כדור רגל .
הסיפור מאוד מוכר לי משום מה אני מתאבקת איתו יום יום מבינה לליבך
01/01/12
כמה אפשר לספוג עלבון.מאדם זה או אחר. הרי אנו לא ניתן את הלחי השניה.
את צודקת אירית. אי אפשר יותר.
מבינה אותך אי אפשר לשנות אנשים
ועוד יש לנו שחקני רכש
כל אחד לבד הוא כלום
ביחד הם חזקים !!

עזבי יש להתנהל רגיל
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

הממלכה
האפילה היא ממלכתו... שם ינהג באשה כמלכתו... יטעם את גופה... יעתיק נשמתה מאפה... לעצמו ירצה אותה... יענג את גופה... יום וליל תשוקה תבער בגופם... והתאווה תגביר מעופם... לסחוף אותה...
לקריאת הפוסט
על ערפדים ועלוקות
חושבים שעלוקןת וערפדים קיימים רק בסיפורים? ממש לא ,זה נמצא אפילו כאן באתר בטיפוסים מוזרים... אנשים פגועי ראש מבחינה פסיכולוגית... מעבירים את זמנם בדרך הזויה ולא לוגית... יושבים להם בראש...
לקריאת הפוסט
מלאכים
למעלה בשמיים יש המון מלאכים--- חלקם שמחים, חלקם בוכים--- חלק מחפש אהבה וקירבה--- אחרים תרים אחר סימן של תשובה--- תשובה לחיים שהם רואים מהענן--- לעבר חיינו שיש לנו כאן--- וכאן מלמעלה...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה