התמדה

תמיד הערצתי את האנשים המתמידים, ואת מושג ההתמדה, וגם קצת התקנאתי. אין דבר היכול לבוא במקומה של ההתמדה, לא כשרון (כמה אנשים מוכשרים לא מצליחים), גם לא השכלה (משכילים רבים עוזבים באמצע המסלול). אנשים יכולים להיות לא גאונים, לא מוכשרים, אפילו אפרוריים, אך נחושים, עיקשים, ומתמידים. ההתמדה, זה המרכיב בכיפה, וזה המרכיב העיקרי בדרך אל ההצלחה. כמה אנשים התחילו לנגן בגיטרה ולמדו רק כמה אקורדים.ה והגיטרה נשארה מיותמת בפינה? כמה אנשים התחילו לנגן בפסנתר ולא השלימוהו מעולם. כמה אנשים התחילו לכתוב ספר ולא גמרו ? וכמה אנשים מרימים ידיים ועוברים הלאה לדבר הבא? רבים. כמה אנשים ממוצעים למדו ציור? וחדלו. וכמה אנשים נרשמים לאוניברסיטה, ואז יש רק מקום בכיתה בעמידה, ובסוף השנה אפשר להחנות שם מכונית...והנשירה היא גדולה. אך אותם אנשים שקורצו בחומר ההתמדה, העקשות והנחישות, הגיעו לפסגה, ולא רק של האוורסט. השפעתו של אדיסון (ממציא נורת החשמל) על העולם הייתה כבירה, הוא אמר : "הגאונות הייתה רק אחוז אחד, 99% הייתה זיעה והתמדה". אף אחת מהמצאותיו לא הייתה מקרית, זה היה פרי של עבודה קשה והתמדה. מיכאל אנג'לו גדולך הציירים והפסלים בכל הזמנים אמר : "אילו בני האדם היו יודעים כמה קשה היה לי לשכלל את השליטה האומנותית שבי, זה לא היה נראה פלאי ונפלא כל כך" כולנו מכירים את המתמידים, ואת הנושרים למיניהם. כבר בגיל בית הספר מבחינים בהם, אלו שיש להם ישבן מרופד, סבלנות אין קץ, לשנן ונחישות ועקשות להתמיד ושוב להתמיד, אלו הם שציבים ומסמנים לעצמם מטרה, ולא יזיזו ממנה ס"מ אחד ימינה או שמלאה. אם זה שחקן הטניס, מטפס ההרים, אם זה נהג המרוצים, או המדען, בזכות נחישותם והתמדתם הגיעו לפסגה. אך רבים יותר הם האנשים המרימים ידיים באמצע משחק החיים, פורשים ונושרים.
