בני הדודים

נכון שמוכרת לכם תופעת בני הדודים העשירים, ובני הדודים העניים? גדלנו באותה המשפחה, באנו מאותו הרקע, שיחקנו באותם המשחקים, אכלנו את אותם המאכלים, לבשנו אותה חולצה כחולה בתנועת הנוער, החלפנו את הכחול בחאקי. אחרי הצבא התפלגנו, בשבילי החיים הפתלתלים, הובילו כל אחד למחוז אחר, לענן אחר. ההתפלגות האמיתית החלה, דרכינו התפצלו, וכל אחד הלך בכיוון הכוכב שלו. חלקם נסעו לארצו של הדוד סם. אחרים נסעו לאוסטרליה או לקנדה, והשאר נשארו כאן. לחלק מהם היה חוש עסקי, חייתי, והם נסקו לפסגת ההצלחה בצורה מטאורית, בעוד האחרים דורכים על אותה המרצפת חצי יובל שנים, וכאן נוצר הפער. אמם בני הדודים העשירים, גם העניים נפגשים בלוויות, חתונות, ובכל מיני שמחות למיניהן. פגישות מאולצות שבני הדודים העשירים נאלצים לקיים בעל כורחם, מסתייגים, מרימים אף וגם גבה, אינם משתגעים אחרי בני הדודים העניים אשר השאירו הרחק מאחור. מוכר נכון?

