"... תשליכוהו... "

(שמות א' פסוק כ"ב) הנה תינוקי, ילוד רחמי בן רחמיי. זעקת לידתך עדיין צרובה, כאובה בלבי. עינייך אור. האמנם כמצוות המלך, להשליך היאור ? חזקה עלי אמונתי, דבר אדוניי אלוהיי לאמור: "א?נ?כ?י א?ר?ד ע?מ??ך? מ?צ?ר?י?מ?ה ו?א?נ?כ?י א?ע?ל?ך? ג?ם ע?ל?ה." * תבת גומא קלעתי לך עולל, מיסוריי, ריפדתי באהבתי. ה?שא?ר עוד מעט קט א?תי. * "אנוכי"... - בראשית, מ"ו - ד'.