.צמוקים ..שקדים ...נרות שבת ..וצלב יהלומים קטן (חלק ד-אחרון)
..." היית פעם בקורסיקה ?" שאלה ...חייכתי .."בטח שהיייתי..לפני שנתיים" ...זוג אישוניה הכחולים גדל וסימן שאלה .."הייתי בחופשה שם למשך 10 ימים"..." אתה צוחק ?" שאלה באנגלית.."תראה לי במפה איפה טיילת ?" ...שלפה מהמגירה מסמן-לייזר ירוק..סימנתי לה את המקומות ...היא השמיעה קולות קנאה ..."אני כבר 3 שנים לא הייתי בקורסיקה..אני סופרת את הימים עד יולי הקרוב"....בתוכי אמרתי "גם אני סופר מעכשו..אבל אצלי שעון החול הפוך"... כדי לנחם אותי במחשבותיי הוסיפה ...."זה עוד 4 חודשים לפחות... תרצה לשוב לבקר שם ?" "...מעולם לא חשבתי על כך ..אבל עכשו נהייתה לי סיבה..." - שמעתי את קולי... "תוכל לבוא ..יש לי בית גדול על ההר הצופה על העיר ,הנמל והים...אני מתכוונת לשפץ אותו לאחר שאחייני גר בו במשך 3 שנים ...ולא תחזק אותו כמו שצריך".."יש לי גם סירת מפרש תחרותית...ולהוריי יש יאכטה.." פיתתה אותי.."לאחי יש חוות הרבעה של סוסים" שכנעה אותי... בעיניי אני כבר שוב באזקסיו ... שדרות דקלים...אוניות צופרות ...דייגים ....מזח ...שחפים ..הרבה יין..מוסיקה ....סירת מפרש .סוסי הרבעה..שחייה לילית במפרץ ..ומרטין בזרועותיי... לא ייאמן ?סיפור האהבה שלי עם פרופ' לרפואה גניריטה בקורסיקה ....דילג על הים התיכון והגיע לישראל לאחר שנתיים בדמות פרופ' מרטין ארנו ....- יפה לך קופידון, משתעשע אהה? תמשיך זה מוצא חן בעיניי....."לחיים !! - חג טו בשבט שמח ושבת שלום" ? כוס יין מעוצבת הושטה אליי... מאיפה הבקיאות ?" שאלתי ..."כמרצה בתאילוגיה אני יודעת את כל החגים של כל הדתות והאמונות ...הנה הדלקתי נרות שבת וחג... בנוסף לכך אבא שלי יהודי ואמה שלי נוצרית ..בוא נשב ואראה לך תמונות ..." ? התיישבתי בכורסת העור המסוגננת והיא לצידי תוך כדי שהיא פורמת את שרוכי נעליי.. וחולצת את כפות רגליי מגרבי-הכותנה שבהתרגשות נגרבו בשני בחום ובשחור...."ככה לא תוכל לברוח..מנהג קורסיקני.."...צחקקה...והרחיקה את הנעליים למקום סודי ..ואת הגרביים ל"סליק" נוסף... הרגשתי כשבוי מרצון שלא רוצה להשתחרר.. "הנה הבית" ערמת תמונות בידה ובלפטופ שהציבה ע"ג השולחן החלו לחלוף מול עיניי... "זאת אימא לורן ..זה אבא גיי'קוב היהודי...זה אחי עם הסוסים ...זאת אחותי ...הנה הסירה ..והנה כולנו על היאכטה ביום ההולדת ה-3 של קלוד.." "..אשרייך..משפחה יפה ..שכנעת אותי..אני בא עכשו..תודיעי לאמא לורן ולאבא גייקוב ? רוצה להגיד להם תודה על היצירה המיוחדת"...שמעתי את עצמי לקול צחקוקה ..זכיתי ב"כוויה" (נשיקה קורסיקנית) נוספת בשפתיי שכבר שינו מצבי צבירה מספר פעמים בשעות האחרונות...וכך העברנו שעתיים ...עד התמונה האחרונה..."אתה רעב?" שאלה לפתע..."כן,,אני טורף אותך עכשו"...עניתי ברצינות ... "קח" אמרה ופשטה את הגלבייה בהותירה אותי המום במערומיה ...."מאיפה אתה מתחיל לטרוף אותי ?" ..."מהראש עד הזנב" שמעתי את עצמי לוחש........יותר לא יכולתי לדבר ...שפתיה חתמו את שפתיי לתמיד כשידיה שולפות את חולצתי ...פותחות את האבזם של מכנסיי... במיומנות יעילה הותירה אותי תחתיה על הכורסה רק עם התליון שעל צווארי..."מון שרי" לחשה תוך כדי שהיא מנשקת את התליון שלי בשפתיה..."ווי מון אמור" עניתי בצרפתית מנשק את צלב היהלומים הקטן שהגיח לשפתותיי בתנועות גופה המערסלות... "בוא מלאך שלי קח אותי בכנפיך לשמיים..." ביקשה/שאלה/פסקה/התחננה ? פרשתי את כנפיי והיא אחזה בהם בחוזקה תוך כדי מעופנו ...צלב היהלומים הקטן התאחד עם התליון שלי ? מגן-דוד מוזהב מתנת סבא שלי מחגיגת בר-המצווה...נזכרתי בצפורי הסיס שמזדווגים להם תוך כדי מעוף.. תם ולא נשלם !!!
רק לא ברור מדוע הסתרת את התמונה בידיך המועכות , לשות , מסתירים את מה שתארת כל כך יפה. זוג שדיים דמיוניות של סיציליאנית חרמנית.
הסיפור והתגובה מתאימים לאתר הפורנוגרפי שייפתח כאן בקרוב.
ופתאום חשבתי שאין זה משנה אם הסיפור אמיתי אולא, כי מה שעושה את העניין זו הכתיבה המופלאה שלך.
פשוט יפה, ענוג ומשאיר טעם של עוד...
אל תפסיק לכתוב.
בבקשה.
כתיבה קסומה, מלטפת, רומזת, עדינה ומכובדת.
ללא ספק הכותב הוא איש רגיש ומיוחד.
כבוד גדול להיות אחת מקוראיך.
מחכה לעוד.(ועוד...).
שבת שלום.