פריצת דרך בטיפול בכולסטרול

רבע מהאוכלוסייה בישראל מעל גיל 45 סובלת מכולסטרול גבוה. מדי שנה מתרחשים 25,000 אירועי לב בישראל. אמנם הטיפול בתחום הלב השתפר פלאים ורבים שורדים בהצלחה אירוע לב אך עדיין התחלואה הלבבית מהווה את גורם התמותה השני בישראל ובעיה משמעותית במערכת הבריאות.

הקשר בין כולסטרול גבוה להתקפי לב ושבץ מוחי ידוע כבר שנים אך בשנה החולפת האיגוד האירופאי לטרשת עורקים פרסם נייר עמדה בו נקבע שכולסטרול גבוה אינו רק סימן לסכנה האורבת בעתיד אלא גורם ישיר ומרכזי לאירועי לב ומוח.

הבסיס להפחתת רמות הכולסטרול ומניעתן נעוץ באורח החיים, אך לעיתים יתר כולסטרול הוא בעיה תורשתית ועל כן אנו לא פעם נראה אנשים צעירים בגילם, בריאים, בעלי הרגלי אורח חיים בריא ועדיין סובלים מרמות גבוהות במיוחד של כולסטרול LDL.

מנגד, אנשים רבים לא יכולים להסתפק רק בשינויי אורח החיים וזקוקים לשלב גם טיפול תרופתי כדי להגיע לערכי הכולסטרול הרצויים על מנת להפחית משמעותית את הסיכון העתידי שלהם. הטיפולים הקיימים היום, בעיקר הסטטינים, מצליחים לאזן בהצלחה חלק ניכר מהאוכלוסייה והינם בשימוש מזה שנים. הבעיה הגדולה קיימת אצל המטופלים שהכי חשוב לאזן, ואלו החולים שנמצאים בסיכון גבוה לתחלואה לבבית. אצל חולים אלו, על-פי נתוני קופות החולים, פחות משליש עומדים ביעדי הכולסטרולLDL ("הכולסטרול הרע").

יש קשר הדוק בין אירועי לב ומוח לבין כולסטרול. צילום: Shutterstock

החדשות הטובות: יש מה לעשות

בשנת 2003 נרשמה נקודת מפנה בהבנה ובטיפול בבעיה. בשנה זו התגלה חלבון הקרוי PCSK9, חלבון אשר גורם לרמות גבוהות יותר של כולסטרול בדם ומייצר סיכון מוגבר לחדירתו לדפנות העורקים. למעשה חלבון הPCSK9 מסמן את הקולטן ל LDL לפירוק ורמה גבוהה שלו תגרום הפחתת כמות הקולטנים ולכך כאשר ישנן רמות גבוהות יותר של כולסטרול בדם נוצר סיכון מוגבר לחדירת הLDL  לדפנות העורקים, מה שגורם לטרשת בעורקים ולתחלואה לבבית.

רמת יצור החלבון החדש נקבעת על ידי תורשה גנטית. וכפי שרמה גבוהה של החלבון גורמת לעלייה של הכולסטרול, הרי שרמה נמוכה שלו, מקטינה את פירוק הקולטנים ומאריכה את משך פעילותם וגורמת לרמות נמוכות משמעותית של כולסטרול (LDL ) בדם ועקב כך, להגנה מהתפתחות טרשת עורקים והפחתה בתחלואה ובתמותה עקב כך.

מכאן, פותחו תרופות שמטרתן לעכב את חלבון ה – PCSK9פרלואנט ורפאטה, והחלו מחקרים שמטרתם הייתה לבדוק האם אותן תרופות אכן מצליחות להוריד את התחלואה הלבבית. היעילות הגבוהה של מעכבי PCSK9 בהורדת רמות גבוהות של כולסטרול, גם כולסטרול עקשן שלא מאוזן על-ידי מינונים גבוהים של סטטינים הביאו במהרה לאישור השיווק בתכשירים אלו הנכללים בישראל במסגרת סל הבריאות, לקבוצות חולים מסוימות.

לאחרונה התוודענו לפריצת דרך משמעותית בתחום. בכנס האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה שנערך בחודש שעבר באורלנדו, פלורידה הוצגו תוצאות מחקר גדול שבחן את השפעת אחד מהטיפולים החדשים, פרלואנט, על מנת לאמוד האם הוא גם מסוגל להפחית את אירועי הלב ואת התמותה מהחולים הלא מאוזנים.

במחקר השתתפו החולים המאתגרים ביותר, חולים בעלי רמות כולסטרול גבוהות שאינו מתאזן תחת טיפול קיים, גם לא במינוני הסטטינים הגבוהים ביותר. במחקר, הארוך מסוגו בכל הקשור לתרופות החדשות, נכללו מעל ל-18,000 מטופלים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה וממשי אשר עברו בשנה האחרונה אירוע לב (התקף לב או תעוקת חזה לא יציבה). המחקר התקיים בכ-2000 מרכזים רפואיים ברחבי העולם ואף מישראל נכללו בו קרוב ל-600 חולים.

ירידה בהתקפי לב, שבץ מוחי ותעוקת חזה

מהמחקר עולה כי תחת הטיפול נרשמה ירידה של 14% בשכיחות התקפי הלב, הפחתה של27%  בשבץ מוחי והפחתה של 39% באירועים של תעוקת חזה. התוצאות המרשימות מצטרפות למחקר שפורסם בשנה שעברה של תכשיר נוסף בקבוצת הטיפול, רפאטה, שהוכיח אף הוא את היכולת להוריד את תחלואה הקרדיו-וסקולרית בקרב מטופליו.

גולת הכותרת של המחקר החדש הינו במטרת המחקר להוכיח את השפעתו המיטיבה של הטיפול על הפחתה באירועי התמותה של אותם חולים שבסיכון. מהממצאים עולה גם שבקרב המטופלים הלא מאוזנים, אלו שרמות הכולסטרול LDL שלהם הייתה בתחילת המחקר גבוהה במיוחד (מעל 100)ונטלו במחקר את פרלואנט, נרשמה הפחתה משמעותית ברמה של 24% בתמותה מהתקפי לב ושבץ מוחי וגם 29% הפחתה בתמותה בכלל (כולל תמותה ממחלות לב וכלי דם ותמותה מכל סיבה).

המסקנה החד משמעית המקובלת על כלל הקרדיולוגים והמומחים לטיפול למניעת מחלות לב וכלי דם הינה, שיש להוריד את רמת הכולסטרול ובייחוד רמת הLDL    לרמות נמוכות ככל האפשר (מתחת ל70 מיליגרם אחוז ו/או לרמות הנמוכות ב50% בהשוואה לרמות שהיו לפני או בזמן היארעות האירוע הלבבי/וסקולרי הראשון).

תרופות, תזונה וטיפול קפדני יכולים לעזור. צילום: shutterstock

המטרה של הרופאים: למנוע התקפי לב ואירועים מוחיים

מטרתנו כרופאים היא למנוע אירועי לב ואירועי מוח, בטח ובטח כאשר מדובר באדם שכבר עבר אירוע בעבר. מי שחווה אירוע קרדיאלי חזר במרבית המקרים לחיי השגרה. לא פעם, התחושה היא שמדובר היה באירוע חולף, אך לא זאת הדבר. יש לזכור שאדם שעבר אירוע לבבי נמצא בסיכון מוגבר לאירוע נוסף, ולרוב יהיה זה אירוע קשה מקודמו. לשם כך, חייבים להקפיד על אורח חיים מוקפד הכולל הפסקת עישון, פעילות גופנית, גם אם מתונה אך קבועה, תזונה נכונה והקפדה על התמדה גם בטיפול התרופתי.

במקביל, גם מניעה ראשונית הינה חשובה עד מאד ובהחלט אפשרית. לא צריך לחכות לאירוע הלב כדי להתחיל לטפל מוקדם בכולסטרול הגבוה ולבטח לא בכדי להיות מודעים: יש לבדוק את מצב הכולסטרול וכן לברר את ההיסטוריה של בעיות בכולסטרול במשפחה לאורך השנים.

ד"ר דב גביש הוא מנהל מחלקה פנימית בבית החולים וולפסון ומזכיר החוג לקרדיולוגיה בקהילה באיגוד הלב הישראלי. 

הזיכרון לא מה שהיה פעם? יש מה לעשות

הספורט הציל את חיי

בן ה-96 שלא מפסיד אף אימון בחדר כושר

"כל עוד אהיה מסוגל, אמשיך לרוץ"

לחיות עד 150 שנה? זה אפשרי, אבל לא בטוח שכדאי

גילו את גלישת הסאפ בגיל 50+ והתאהבו