חזרה לבריאות טובה

פרקינסון: מה עושים כשהכדורים כבר לא עוזרים?

כשהטיפול התרופתי בכדורים לבליעה אינו נותן מענה מספק לחולי פרקינסון, יש מה לעשות, וזה כבר לא בהכרח דורש ניתוח
ד״ר צביה פיי-כרמון לפני 3 ימים
פרקינסון: מה עושים כשהכדורים כבר לא עוזרים?
עדיין אין טיפול שיכול לרפא פרקינסון, אך יש מגוון טיפולים שמובילים לשיפור ניכר בתסמיני המחלה (צילום: shutterstock)

 


פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח בה הולכים ונפגעים הדרגתית תאים, בעיקר באזור בגזע המוח שאחראי על ייצור דופמין. דופמין הוא חומר חשוב בגוף שעוזר לבצע את התנועות שאנחנו רוצים לעשות בצורה מדויקת וחלקה. 

התהליך הניווני של פרקינסון מתחיל למעשה הרבה שנים לפני שהתסמינים מופיעים. רק כשהגוף מאבד כ-70% מהתאים מייצרי הדופמין מתחילים להבחין בתסמינים של המחלה. התסמינים המוטוריים מתבטאים בעיקר באיטיות, נוקשות שרירים, רעד וקושי ביציבות ובהליכה.

עדיין לא נמצא טיפול שיכול לרפא את מחלת הפרקינסון, אך כיום קיים מגוון של טיפולים שביכולתם להוביל לשיפור ניכר בתסמיני המחלה. 
הטיפול המתבקש בפרקינסון לאור כך שהפגיעה העיקרית נובעת מחוסר בדופמין - הוא לתת דופמין, אבל דופמין לא יכול לחצות את המחסום בין הדם למוח. הטיפול המרכזי בפרקינסון הוא באמצעות תרופות שהחומר הפעיל בהן הוא לבודופה - חומר שיודע לעבור מהדם למוח ובמוח הופך לדופמין. טיפולים נוספים שעשויים להינתן במקום או לצד לבודופה הם מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAO) שמעכבים את פירוק הדופמין במוח, תרופה שבין השאר מעודדת הפרשת דופמין, אגוניסטים לדופמין שמחקים את פעילות הדופמין במוח ותרופות אנטיכולינרגיות להפחתת רעידות ונוקשות שרירים.


לצד הטיפולים, בכל שלבי המחלה, חשוב להקפיד על ביצוע פעילות גופנית ולשלב טיפולים תומכים במידת הצורך כגון טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת.  

ב-24.3 (שני) תתקיים הרצאת זום ללא עלות במוטק'ה LIVE על הטיפולים המתקדמים בפרקינסון, עם ד"ר צביה פיי-כרמון. לפרטים נוספים והרשמה ללא עלות לחצו כאן


כשהטיפולים התרופתיים כבר לא מספיק יעילים

 

לצד הטיפולים, חשוב להקפיד על פעילות גופנית. צילום: Shutterstock

 


את התהליך הניווני של פגיעה בתאים מייצרי דופמין אנחנו לא יודעים לעצור, ולכן עם התקדמות המחלה החוסר בדופמין ילך ויגבר, מה שיצריך שינוי מינונים ו/או הוספה של טיפולים. 
תרופות מסוג לבודופה דורשות נטילה מספר פעמים ביום, כאשר עם הזמן נוצרת התקצרות משך ההשפעה של התרופה והמטופלים נדרשים לקחת מנות רבות ממנה. כשהמחלה מתקדמת, בין לבין מנות התרופה עם התפוגגות השפעתה, המטופל לא במצב טוב וחווה שינויים ביכולת התנועה – מצבים המכונים זמני OFF. בנוסף, יש אנשים שחווים בזמן ההשפעה של התרופה תנועות יתר המכונות דיסקינזיות. 


כאשר כבר לא ניתן לשפר את המצב באמצעות שינוי מינונים, קיימים אמצעים מתקדמים שמספקים השפעה דומה לתרופה, עם הפחתה ניכרת בתנודתיות מוטוריות (זמני OFF) ובדיסקינזיות (תנועות יתר).  

 

משאבות 


מתן לבודופה באמצעות משאבה מאפשר מתן קבוע של  החומר ללא תנודות התלויות בזמני הנטילה וספיגה בקיבה ובכך מביא להפחתת זמני ה- OFFוהדיסקינזיות. עד לאחרונה האפשרות היחידה שהייתה זמינה למתן כזה של לבודופה הייתה משאבה שמזליפה לגוף את החומר באופן רציף דרך צינור המוחדר מדופן הבטן למעי (PEG) ומזליף את התרופה בתרכובת ג'ל. הטיפול מוצלח וחוסך את הצורך בכדורים, אך החיסרון שלו הוא שהתקנת הצינור דורשת פעולה פולשנית. 
בשנת 2024 הגיע לישראל טיפול חדש - משאבה שמזליפה ברציפות לאורך כל היממה את הלבודופה  באופן תת עורי, ללא צורך בהליך פולשני. 
עם המשאבה התת-עורית תופעות הלוואי השכיחות יותר הן עורית – החל מגבשושיות ועד זיהומים עוריים באזור המחט. 


קוצב מוחי לגירוי מוחי עמוק (DBS)


גירוי מוחי עמוק (DBS) באמצעות קוצב מוחי יכול להביא לתועלת במספר מצבים: 
1. במחלה תנודתית עם זמני OFF ודיסקינזיות (תנועות יתר) הוא מאפשר איזון של המצב המוטורי והפחתת הצורך בנטילת מנות מרובות של תרופות. 
2. במצבים בהם יש רעד עמיד לטיפול תרופתי קוצב מוחי נותן מענה טוב לרעד.
3. במצבים בהם למטופלים יש אי סבילות לטיפול תרופתי בגלל תופעות לוואי הקוצב מעניק שיפור בתסמינים ללא תופעות הלוואי. 


הקוצב המוחי מותקן בהליך כירורגי במהלכו מושתלות אלקטרודות במוח שמחוברות לקוצב קטן שמושתל בחזה. האלקטרודות מעבירת זרמים חשמליים לאזורים מסוימים במוח ששולטים בתנועה. החיסרון של הקוצב הוא הצורך בניתוח. הניתוח נחשב בטיחותי ביחס לניתוחים אחרים, אך כמו עם כל ניתוח, תמיד קיים סיכון מסוים (2%-1%) לזיהום או דימום. הניתוח גם עלול להחמיר בעיה קוגניטיבית ולא מקובל לבצע את הניתוח באוכלוסייה של אנשים מאוד מבוגרים או אנשים עם בעיות קוגניטיביות.


חשוב שמטופלים ובני משפחותיהם ידעו שהיום קיימים פתרונות מתקדמים טכנולוגית למחלת פרקינסון ויש הרבה תקווה למטופלים. התחום רק הולך וגדל ומאפשר עוד ועוד אפשרויות, גם במצבים המתקדמים של המחלה. אם יש מטופל שסובל מתנודות מוטוריות יש מה לעשות בנידון ולא כדאי לחכות ולשלם מחיר של פגיעה באיכות חיים. 


דוקטור צביה פיי-כרמון היא רופאה מומחית בפרקינסון והפרעות תנועה, מנהלת השירות  לטיפולים המתקדמים לפרקינסון והפרעות תנועה וסגנית מנהלת המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי שיבא. 

* שירות לציבור. מוגש בחסות חברת AbbVie, ללא מעורבות בתכנים.



ב-24.3 (שני) תתקיים הרצאת זום ללא עלות במוטק'ה LIVE על הטיפולים המתקדמים בפרקינסון, עם ד"ר צביה פיי-כרמון. לפרטים נוספים והרשמה ללא עלות לחצו כאן.

תגובות  0  אהבו 

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בבריאות טובה

פרקינסון: מה עושים כשהכדורים כבר לא עוזרים?


פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח בה הולכים ונפגעים הדרגתית תאים, בעיקר באזור בגזע המוח שאחראי על ייצור...

לקריאת הכתבה
המחלה הקטלנית שאין לה תסמינים

בשיתוף מדטרוניק ללא מעורבות בתוכן

כדי להבין מהי מפרצת בטנית (או אאורטה בטנית), יש להבין תחילה איך פועל...

לקריאת הכתבה
איך שעון החורף משפיע על הגוף שלנו?

הלילהכולנו הזזנואת השעונים שעה אחת אחורה (אוקי, בואו נודה בזה, בעידן הדיגיטלי הרוב הוזז אוטומטית, ולנו רק...

לקריאת הכתבה
מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה