קייטנת סבא וסבתא: מדריך הבטיחות

החופש הגדול כבר כאן, ויש להניח שהנכדים מבלים חלק לא קטן ממנו בביתכם. האם אתם ערוכים לכך מבחינה בטיחותית? האם הבית שלכם מותאם לילדים קטנים? ואיך תתנהלו עם הנכדים בצורה בטיחותית מחוץ לבית, במקומות צפופים, בים, בבריכה וברחוב?

לדברי אביטל אפל-פנקס, מנהלת קשרי חוץ וממשל בארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, על פי סקר של ויצ"ו מ-2012, כ-70% מהסבים והסבתות בישראל מסייעים בגידול הנכדים. "האחריות על הנכדים והעזרה בגידולם מחייבות ידע גם בתחום בטיחות הילדים", היא אומרת. "במחקרים שונים נמצא שרבים מהסבים והסבתות לא מכירים את המלצות הבטיחות החדשות, שהשתנו מאז שהם היו הורים לילדים קטנים".

בבית ובמרפסת

אם יש לכם בית עם חצר, תידרשו להיערכות נוספת. "חצר הבית חייבת להיות מגודרת וסגורה בשער, וחשוב להפריד בין אזור המשחק לאזורי סכנה כמו כביש או חניית מכוניות. לא לשלוח ילד עד גיל חמש לשחק לבד בחצר, אפילו לא לכמה דקות. השגחה של אח או אחות גדולים מותרת, כשהגדול בן 12 ומעלה והקטן בן יותר משנתיים".  

בריכת שחייה פרטית, סמל סטטוס הנפוץ כיום בחצרות רבות בישראל, היא לדבריה פוטנציאל לאסונות. "עם פעוטות וילדים קטנים עדיף להסתפק בבריכה מתנפחת קטנה, שניתן לרוקן בסוף השימוש. אם יש בחצר בריכה בנויה, או כזו שמרוקנים רק בסוף העונה, חובה להקיף אותה בגדר ובשער ננעל, כולל מערכת אזעקה (באתר "בטרם" יש הנחיות מפורטות לגידור בריכות פרטיות). חשוב גם להוציא מהבריכה, כשהיא לא בשימוש, אביזרים או צעצועים שעלולים למשוך אליה את הילד.

"מובן שגם כאן, כמו באמבטיה, כשהילד במים יש להישאר צמודים אליו. אמצעי ציפה כמו מצופים או גלגל ים אינם בשום אופן תחליף להשגחה. הילד יכול להוריד את המצופים, יכול להיווצר בהם חור והוא גם עלול להתהפך עם הראש לתוך המים".  

ברחוב

גם הרחוב הופך לספורט אתגרי. צילום: shutterstock

יצאתם עם הנכדים לרחוב ההומה? כדאי שתשננו כמה כללים. "החוק החשוב ביותר כאן הוא שילד עד גיל תשע לא בשל לחצות לבד את הכביש. הם קטנים, שדה הראייה שלהם מצומצם יותר וקשה יותר להבחין בהם. אין להם עדיין יכולת להעריך זמן ומרחק והם מאוד אימפולסיביים. הם יראו חבר מעבר לכביש, או כדור שנפל, וירוצו בלי לחשוב פעמיים", אומרת אפל פנקס. "חשוב לקראת גיל תשע לחנך את הילד בנושא חציית הכביש, ובכל פעם שחוצים להסביר לו מה עושים, לשתף אותו בשיקולים ולוודא שהוא מבין ובשל להתחיל לעשות את זה לבד".

ברכב

במהלך החופש סביר שתמצאו את עצמכם מסיעים את הנכדים לפה ולשם, וגם זה מחייב הכנות ומודעות. "מושבי בטיחות הם מצילי חיים. ב-70% מהמקרים הם מפחיתים את חומרת הפגיעה בתאונה. עד גיל שנתיים מומלץ להושיב ילדים נגד כיוון הנסיעה, בסלקל או במושב בטיחות המותאם לגיל. בגיל שנתיים עוברים למושב בטיחות עם רצועות פנימיות.

"ילד שמשקלו מ-18 ק"ג ומעלה, בסביבות גיל 4-5, עובר לשבת על 'בוסטר' - מושב הגבהה - ונחגר בחגורה של הרכב. שהוא מגיע לגובה של 1.45 מטר, סביב גיל 10-11, הוא יכול לשבת ברכב ללא מושב בטיחות. עד גיל 13 רק במושב האחורי, כי רוב התאונות מתרחשות בחזית הרכב".

ואי אפשר, בעיקר עם בוא הקיץ, שלא להידרש שוב לסוגיה הכואבת של שכחת ילדים ברכב. "צריך לזכור שזה יכול לקרות לכל אחד", אומרת אפל-פנקס. "קצב החיים היום מטורף וכמות הסחות הדעת היא בלתי נסבלת וחייבים לאמץ הרגלי בטיחות.

"ראשית, כל עוד הילד איתי ברכב, אני לא מדבר בטלפון. בנוסף, אני מניח את התיק או את הטלפון לידו, כי אותם אני בשגרה לוקח איתי. כדאי גם לארגן קרוב משפחה, שיתקשר בקביעות במועדים שבהם הנכדים צריכים להגיע לגן/לקייטנה או לחזור ממנו, כדי לוודא שהכול בסדר".

בגן השעשועים

לא באתם לכאן לנוח. גן שעשועים, צילום: shutterstock

חשבתם שכאן תתרווחו על ספסל ותניחו לנכד להשתעשע? נראה שלא. "קודם כל צריך לברר האם המתקנים במקום מתאימים לגיל הילד", מזכירה אפל-פנקס. "לבדוק שאין בהם מפגעים, כמו ברגים בולטים - ולדווח על כך למוקד העירוני ב-106. אם המתחם לא מוצל, יש לוודא גם שהמתקנים לא התלהטו בשמש ועלולים לגרום לכוויה.

"בנוסף, יש לבדוק שאין בשטח או בארגז החול מפגעים שמסכנים את הילד, כמו חפצים חדים או שברי בקבוקים. כשהילד מטפס על המתקנים יש כמובן לעמוד לידו, לתמוך ולוודא שהוא בטוח".

בחוף הים ובבריכה הציבורית

הישמעו להוראות המציל ואל תורידו מהם את העיניים. צילום: shutterstock

אין חופש גדול בלי כמה גיחות עם הנכדים לחוף הים או לבריכה הציבורית. "כאן ההנחיות הן להישאר צמודים לילד ולהישמע להוראות המציל. וכמובן - ללכת רק לחוף שיש בו שירותי הצלה. מרבית מקרי הטביעה מתרחשים בחופים לא מוסדרים". 

באירוע רב משתתפים

לא תצליחו לחמוק כנראה גם מכמה סרטים, הצגות ילדים, פסטיבלים או אירועי קיץ הומי אדם אחרים. "במקום צפוף כמובן שמחזיקים את הילד או נותנים לו יד כל הזמן. כדי להבטיח שלא יילך לאיבוד, אפשר לשים לו בכיס או להדביק לו מדבקה על הבגד עם הפרטים שלנו ומספר הטלפון, ולהזכיר לו שהפרטים נמצאים שם.

"עם ילד יותר גדול אפשר גם לקבוע נקודת מפגש למקרה הצורך, ולהנחות אותו לפנות לשוטר או איש ביטחון, או לאחת האמהות שנמצאות במקום ולבקש להשתמש בטלפון הנייד".

יש לכם טיפים נוספים? הוסיפו בתגובות!

 סבתא דולה: קורס הכנה ללידה לסבתות טריות

5 סרטי חובה לצפייה עם הנכדים המתבגרים

דוגמניות בנות 60, 70 וגם 80

5 ספרים שכדאי להעביר לנכדים המתבגרים