הצעות עבודה

בעלייה במסלול אנאפורנה בנפאל ירד מבול. יישבנו במחסה מדף סלע יחד עם ילד עם ילקוט שחזר ממסע קניות חזרה לביה"ס בקטמנדו (לקח רק שבוע), אימו, כמה סבלים וזקן (בנפאל זה 40), שסחב מין מכשיר לא ברור. השרפה הסביר לי שזה משהו שקשור למזרונים. כמה ימים אחרי זה כשפגשנו את האיש שנית, הוא עובר בין הכפרים להציע את שירותיו, ירד לי האסימון. בימי קדם הסתובבו ברחובותינו משחיז הסכינים עם עגלה וגלגל השחזה, מוכר הנפט, מוכרי הקרח, הפרסי התורן מתקן שטיחים, סנדלרים וחייטי תיקונים לא חסרו. בגדים ונעליים תפרו לנו בהזמנה. (תפרו לי בגד עם כיסים...). הכלי אותו נשא נקרא אצלנו "כינור" ושימש לניפוץ כותנה. המזרונים והכריות מולאו בכותנה או צמר שהפכו לגושים עם הזמן. המכשיר שהיה קשת מסיבית עם מיתר מתוח עליה , הונף והמיתר חבט בגושים מפריד אותם לאניצים, חוטים בודדים ומרכך את המסה שמולאה מחדש לתוך המזרון. חבטות הקשת יצרו מין צליל, זמזום שרקני שהזכיר לנו כינור. עברו כל כך הרבה שנים מאז נעלמו הכנרים מהנוף עקב הפיתוחים הסינטטיים למזרונים, כך שכמעט ושכחתי לחלוטין מקיומם. אפרופו, בשנים הראשונות למגורי בשכונה, (רשל"צ),רעש חובטי השטיחים הדהד מדי בוקר מכל כיוון. היום התחלף הרעש למפוחי גינה ומסורי גינה ממונעים שמרעישים הרבה יותר ביעילות והעירייה (כן- רשל"צ), אינה כופה עליהם את חוקי העזר בעניין.