כתיבת שירה

שקיעה זוהרת נשקה - נדב.היקר.
הצלחת לצייר תמונה ענוגה של שעות קסומות שבהן ציפיה....
השתמשת באמצעים אמנותיים ש"מאטים" את קצב השיר, כיאה לאווירה המתוארת-
למשל- "פסיחה" לשבור ביטוי באמצעו, על ידי מעבר שורה,
למשל-שימוש ב 3 נקודות.
למשל-שבירת משפט המחייבת שימוש בפסיק, שהוא אתנחתא
וכךכתבת "צליל מבוע מעיין בחורש, נשמע"
ולא פשוט- "צליל מבוע מעיין נשמע בחורש".
וכל כך יפה האיזכור של התן והארנבת על משקל "גר זאב וכבש"..חלק מתיאור של שלום ושלוה,
כשהם וקשר העין ביניהם מרמזים על יחסי האהבה בין נמענת השיר לאלופה.
הניסוח הענוג והרך מדגיש את האהבה שרוחש הדובר לאהובתו שבגן.
אני כקוראת יכולתי ממש לשמוע את מבוע המעיין, להריח את בושם הפריחה,לראות את האופק המאדים ולפסוע אחרי האהובה המהלכת לאיטה בציפיה דרוכה.
זוהי שירה.

תגובה לתגובה בענין "שקיעה זוהרת נשקה" - מסכים לכל מילה,רק תמה על האנאלוגיה בין האיזכור של התן והארנבת על משקל"גר זאב עם כבש". למיטב הבנתי התן בתודעה הכלל אנושית "אוכל פגרים" נחות לאומת הזאב "הטורף האציל עז הנפש" ואילו הכבש מייצג בעל חיים עדין נפש הזקוק להגנה לעומת הארנבת הפחדנית בעלת יכולת ההשרדות הגבוהה בזכות זריזותה המיוחדת. בסצינת ההתבוננות עין בעיין בין התן והארנבת על שפת הנחל, אהבה גדולה לא היתה שם, לכן האנאלוגיה בין סצינה זאת לבין התמונה האידילית של אהבת איש לאישה
נראית לי לא מובנת מאליה, ואלי זאת כוונתו של המשורר לעורר בנו רצון להתבוננות נוספת כדי לגלות "תמונה מאחורי תמונה" ואת המתח ביניהן.

לנדב-שקיעה זוהרת נשקה לים - אהבתי את ההפתעות בשילובי המלים במטפורות
ציפורן שמש לוהבת-שמש להבה .בשעת שקיעה היא "מעטה" מגעה נרמז בנגיעת צפורן מרפרפת
הצפורן המזכירה את הלהבה- צונחת מתונות..
"רפתה אחיזתה בכנף בגדו של יום" -יפיפה אהבתיכשאינה אוחזת בכנף בגדו של יום- " פורש הלילה אדרתו.והגוהות הרכים מחליפים את אור השמש הלוהבת
שעת חסד היא בטבע ורק האהובה מחכה לאלופה...היבוא? שיר מרתק המעורר השראה. תודה

שקיעה זוהרת. - טל היקרה שלום. תודה גדולה לעידוד שלך ושל חבריך המנהלים היקרים מאוד, שאתם מעניקים לנו הכותבים ביוצרת. אומר, היד הכותבת את השיר, מונחת להפיק מילים שהן ביטוי הנפש באותו זמן נתון, בו נרקם השיר, שורה אחר שורה, עד סיומו.
תגובתך ל'שקיעה זוהרת' האירה במילים בהירות, לי ולקוראי השיר, תחושות לב, ענוות, של נתינה ואהבה בין איש לרעהו.
טל שרת היקרה. לידיעה.
שמי, משה תובל. 'נדב' כינוי אליו מחובר. (חיוך) המשך שבוע פורה ומהנה. נדב.

שקיעה זוהרת. - אריקו ידידי הטוב. היטבת לתאר את כוונת השיר לחשיבה חיובית. לאהבה בין אנשים, וכן בין בעלי החיים, למשל, בין התן והארנבת כדברי הנביא - וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ, ושעשע תינוק על חר הפתן - שלושת הסמלים לשלום בעולם. לו יהי..
תודה אריקו ידידי. המשך שבוע מהנה. נדב.

שקיעה זוהרת. - רבקה יקירתי. תחושות הלב רקמו השיר הנ"ל. גמולי הטוב שאהבת את השיר.
מעריך את כתיבתי וציוריך היפים.
נ. ב. כעמית ב'קהילת אומנות', טרם מצאתי בפורמט החדש, את הפורום שלנו לאומנות. (חיוך) נדב.

שקיעה זוהרת. משיב לאפרים היקר. - שלום אפרים ידידי. משתדל לקיים הבטחתי, להשיב לתגובתך, אותה אני מעריך. לא בכדי בחרתי בסמלי התן והארנבת, כמו שציינת על משקל. "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ," וההמשך המופלא "ועגל וכפיר ומריא יחדיו ונער קטן נוהג בם, ופרה ודב תרעינה יחדיו ירבצו ילדיהן, ואריה כבקר יאכל תבן, ושעשע יונק על חור פתן", דברי ישעיהו הנביא, בנבואתו על אחרית הימים. אפרים ידידי, השערתך טובה, בגבול הרציונאלי, אך לא מחזיקה מים בשורותיו של שיר. ועוד שיר אהבה נכתב מן הרגש, רחוק מן המציאות. התן ממשפחת טורפים, והארנבת ממשפחת נטרפים. (בילדותי בקיבוץ ספר, התנים בלילות הערימו על השומרים ולא בחלו לטרוף כל עוף אומלל שהוציא ראשו מבין סורגי הכלוב בפינת החי. למחרת תמיד גילינו בתוך הכלובים, פגרי עופות ערופים ללא צואר וראש, שמצאו מקומם בקיבותיהם של תנים רעבים. לאמור התן כמו שאר חיות טורפות יעדיפו לטרוף את הקורבן החי, על הפגר המת. (אולי כאן בלבלת בין צבוע לתן..חיוך) אך בלית ברירה במקרים של בצורת ורעב, לא רק הצבוע (גם הוא בלית ברירה, אך כשהבריה בידו, הוא יטרוף העגל, השה והטלה בעודם חיים, ולא רק..) ניזון מפגרים, גם אריה, נמר, דוב וזאב "אציל",זוללים כל פגר שימצא בדרכם. וידידינו התנים, ממש לא נתפסים בתודעתנו כ "נחותים", ולאור הבהרות מוכחות (נשיונאל ג'אוגראפיק) הללו, אפרים ידידי, להדביק תויות "אציל", ו.."נחות" לבעלי חיים, זו קביעה אנושית, טעות מיסודה.
מאחל לך יום חמים ונעים. נצפה להנות מכתביך ביוצרת. שירה/פרוזה/ סיפור. נדב.

שקיעה זוהרת ...תותינקה. - תודה רותי חביבתי. השיר מבטא תחושות לב. השיר רוקם שורותיו בעצמו. מכוון ומנתב מילותיו אל צמתי האהבה - אהבה כנה מתמסרת מעניקה מחבקת, בין אשה ואיש. שלא תדעך ותאיר ככוכבי מרום, על אלה שהלכו, יד ביד בדרכה...(חיוך)
סוף שבוע שלו ורוגע. נדב.