קריאה וספרים מומלצים

סופר יידיש, ציוני. כמה מיצירותיו עוררו סערה בעולם היהודי החרדי אחרי שהציג את מצוות ברית המילה כאכזרית, כך גם ספרו על רקע מקורות הנצרות. מחזה מפרי עטו שהועלה בברודוויי עורר שערוריה בארה"ב. למרות שהיה ציוני, אוהב ישראל, ארץ ישראל ואת השפה העברית, נחשב למשומד...

לאחר מותו בלונדון, סירב הרב הראשי של בריטניה, להביאו לקבר ישראל והוא נקבר בהלוויה מעוטת משתתפים בהנהלת רב רפורמי.

מי הסופר ומה הספר על רקע מקורות הנצרות שעורר סערה?

גם השבוע אחד/ת הפותרים/ות יזכה בספרה של חברתינו אפרת ישראלי "חלום אחד רחוק מדי" .

על הספר בקישור המצורף.

את התשובה אל תכתבו בקהילה, שם רק ציינו שפתרתם, שלחו אותה ל -
[email protected].

ובקשה לא קשה - חברים השולחים פתרון לחידה תחת "ניק" - כינוי, חתמו בבקשה בסוף הודעת הדוא"ל, המייל, ב"ניק" שלהם.


קישור : http://indiebook.co.il/shop/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%93-%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7

פתרון החידה משבוע שעבר:

ד"ר מקס סופר, פובליציסט ומלחין יהודי יליד פראג, בעל תואר דוקטור למשפטים מטעם אוניברסיטת קארל בפראג, שיצר בשפה הגרמנית. היה ידידו הקרוב של פרנץ קפקא, ופרסם את כתביו של קפקא לאחר מותו.

קפקא, שהיה חולה שחפת וצפה את מותו, לא הותיר צוואה, אולם במגירת שולחן הכתיבה שלו מצא ברוד שני פתקים בכתב ידו של קפקא, שנכתבו בתקופות שונות. בפתקים הורה קפקא לברוד לאסוף את כתביו ולשרפם. ברוד, שהתמנה למנהל עזבונו של קפקא, היה מודע לגדולתו של קפקא, נטל לעצמו את החירות והוציא לאור את כתבי קפקא לאחר מותו. הוא נימק את החלטתו בכך שכבר בעת שהביע קפקא בפניו בעל-פה את משאלתו האמורה, הודיע לו ברוד כי אין בכוונתו לקיימה, וכן העובדה שקפקא עצמו פירסם מספר יצירות לאחר אותה הוראה שנתן בעל-פה לברוד, ומכך הסיק ברוד שקפקא לא התכוון כי יצירותיו יושמדו. בין היצירות היו שלושת הרומנים הגדולים "המשפט", "הטירה" ו"הנעדר" שזכו לתהילת עולם. כן פרסם ברוד את יומניו של קפקא וכתב ביוגרפיה על אודותיו.

מקס ברוד הוריש את עזבונו הספרותי לחברתו לחיים דאז, אסתר אליזה הופה. בצוואתו, הוא הפריד בין הזכויות החומריות (כגון תמלוגים), לבין המסמכים עצמם, והורה כי כתבי-היד, המכתבים, וכל המסמכים והתעודות שבעזבונו ימסרו לספריית האוניברסיטה העברית בירושלים, או לספריה העירונית בתל אביב, או לארכיון ציבורי אחר בארץ או בחו"ל. העזבון כלל חומרים הקשורים לקפקא, כולל כתב היד המקורי של "המשפט". גב' הופה לא מילאה אחר הצוואה, ומכרה את כתב היד של קפקא ומסמכים נוספים בחו"ל . לאחר מותה של גב' הופה בשנת 2007, פנתה הספרייה הלאומית לבית המשפט, כדי שיורה על הוצאה לפועל של הסדר יורש תחת יורש, בהתאם לצוואת מקס ברוד. באוקטובר 2012, קיבל בית המשפט את התביעה, והורה למנהל עזבון ברוד לרשום את העזבון הספרותי כהקדש, וכי בהתאם לצוואת המנוח, מנהל העזבון ימנה את ארכיון הספרייה הלאומית כנאמן ההקדש. ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון[



(מתוך ויקי הויקיפדיה)

פתרו רות 444, סופיה, פזית קרן, אפרת, יהודית 148-24, אראלה 535 ומינה.

בספרה של אפרת ישראלי "חלום אחד רחוק מדי" זוכה רות 444