משפחה שכזו

נכון. ראיתי אמש את "כרמן" – במצדה!
דון ז'וזה רצח את כרמן בתמונת הסיום הדרמתית.
לקול תשואות הקהל (1/3 מתוכם, 1/3 מתוך נימוס והיתר כאינסטינקט-רפלקס מוטורי ליקיצה משינה).
בזמן שכרמן שכבה, מתבוססת בדמה, יותר מ-2000 איש ,מחציתן כנראה נשים (באופן סטטיסטי) מריעים על הפשע המתועב!
חשבתי לעצמי על עשרות מקרי האמת להם אנו עדים לאחרונה בארצנו הנאורה כביכול, ולא הבנתי למרות הסיבות והתירוצים התרבותיים/אומנותיים - כיצד זה יתכן?! ידעתי כיצד האופרה מסתיימת אך לרגע חלפו בי מחשבות כפירה! איני מסוגל להבין כיצד עשרות ארגוני נשים ואחרים לא התקוממו נגד Finale אלים כזה נגד הנשים. נכון שהספרות ובכלל האומנות מלאה ברצח מתוך אהבה כביכול – נזכרתי ברצח אלים במיוחד של דסדמונה בידי בעלה הקנאי – "אוטלו" - כתוצאה מתככי-חצר מרושעים. בכל המקרים הנ"ל היה צריך להוקיע את המעשה הקלאסי ולדרוש מן המפיקים להחליף את הקטעים המהללים רצח מתוך אהבה בלתי מסופקת או מתוך קנאות עיוורת בקטעים יותר פוזיטיביים. אונס, התעללות פיזית או נפשית ורצח אינם מוצדקים בשום מקרה ובטח שלא בגין מניעים רומנטיים. מה נתפלא מכך שזה הפך ריטואל קבוע במקומותנו, בו גברים בעיקר מרשים לעצמם להרוג נשים בטוענות שווא. לפי דעתי גם בשם האומנות הצרופה אין להרשות מטפורות שליליות!
יש להוקיעה, לנדות ולבסוף להחרים אלימות מכל סוג שהוא כיוון שבתת-מודע זה עלול להפוך לנורמה! ובתי המשפט, לאחר הרצח, לא עוזרים לקורבנות! איפה ארגוני הנשים?

יולי 2012