כתיבת שירה

בגלות ובבדידות /

בוכה האיש בגלות ובבדידות
היכן אתם ימי הילדות
שובו אלי ימי קטנותי
החזירו אלי את תמימות דעתי

היכן הקטן והיכן אני
הוא בשמחתו ואני ביגוני
הוא בעולם של משחק וציורים
ואני בעולם של גלות ויצרים

הוא בקמץ וכולי מאמץ
כשעלי משא כה כבד
הוא עם גלידה ונפשי החלידה
והלב מר ואובד

הוא בפתח ואני במתח
הולך ומחפש מחסה
הוא דואה ואני תוהה
היכן אלך ומה אעשה

הוא בצרה ואני בצרה
ואין לפעמים כבר כוח
הוא צוהל ואני שואל
מי ייתן לי מנוח

הוא בסגול ואני כבר סגול
מרוב בושה וכלימה
הוא משחק ואני מוחק
דמעות בתוך השממה

הוא בחיריק ואני חורק
את שיני מחוסר מזל
הוא נח ואני נאנח
על זמן יקר שאזל

הוא בחולם ואני בעולם
אפל וקצת אכזרי
הוא עם דף ואני נרדף
אפילו על ידי חברי

הוא בשורוק ואני זרוק
ביום שאין בו חשק
הוא קופץ ולבי מתנפץ
כששוב הפסדתי בעסק

הוא בקובוץ ואני בבוץ
וגם עונש לי מחכה
הוא עם כדור ואני חדור
בעולם עצוב ומדכא

הוא בשווא ואני לשווא
עמל ונשטף בזעה
הוא נערץ ואני רץ
ומסתובב עם מחוג השעה

הוא באלף ואני מתעלף
מרוב ריצה ויגיעה
הוא בבית ולי אין בית
וכבר אזלה הדעה

הוא בגימל ואני עמל
בעבור כל אגורה
הוא בדלת ואני בדלת
מבקש הלוואה ועזרה

הוא בהא ואני בוהה
מחוסר ישוב הדעת
הוא בואו ואני מסובב
והנפש לא נרגעת

הוא בזין ואני אין
אין לי השתקפות במים
הוא בחית ואני בחטא
מוכה ומיוסר פעמיים

הוא בטית ואני משוטט
בגלות עולם ותבל
הוא ביוד ואני כמו יוד
קטן מסכן וסובל

הוא בכף ואני נאכף
כשהקיבה בבטן ריקה
הוא בלמד ואני עומד
והנפש מלאה שתיקה

הוא במם ואני דומם
לבד בצד כאזוב
הוא בנון וכולי תחנון
שהבורא אותי לא יעזוב

הוא בסמך ואני 'ליימך'
בקושי מוצא את פיתי
הוא בעין ואני מאין
אקח פרנסה לביתי

הוא בפה ואני בפי
מבקש שימחל לי קלי
הוא בצדיק ואני הרשע
מתוודה על כל קלקולי

הוא בקוף ואני כקוף
התואר אבד עם הזמן
הוא בריש ואני הרש
מחכה שיפול לי קצת 'מן'

הוא בשין וכיסי מתרוששין
ולבבי המסכן נעשק
הוא בתו ולי התו
נשבר והניגון פסק