כתיבת שירה

האהבה כל-כך פשוטה אצל \"עולי ימים\".
איש ואשתו מתעוררים למשמע \"חמת חלילים\",
וצופים במופע של \"יונה ויון צעירים, הומים ושוקקים\" , סמוך לחלון חדרם.
הזוג הצעיר -\" חגים צמודים..מלקטים מצע זרדים, עולים ומניחים ומחליפים מבטים, מתנים אהבה\".
{הנה תמונת אהבה במשיחות מכחול קצרצרות.}
בני הזוג הותיק מביטים \"המומים\" באהבה ש\"הגיעה בהפתעה \".
האם הם מתפעלים? מתגעגעים? השיר מספר לנו רק על תגובתו של האיש.
נראה שכובד שנותיו גורם לו לדאוג יותר למנוחתו מאשר לחשוב על אהבה. והוא מגרש את היונים.
הזוג הצעיר מתעופף ב\"משק כנפיים כואב\".
אך גם כשהשקט שב על כנו, לא חוזרות השלווה והמנוחה לראשו של האיש.
משק הכנפיים מתפרש אצלו ככאוב, והוא זה שגרם לכאב הזה. הוא זה שהפריע לאהבה צעירה.
ומכאן - בדיקה עצמית קצרה: {ה}\"אם אני רע ביסודי\"?
היונים כמו מחשבות, שהפריעו את שלוותו. תמונת האוהבים הצעירים המתרחקים, מעוררת בו נקיפה של כאב.
כך אולי מורגש זכר הנעורים המתרחקים.

כדאי לשים לב לביטויים - \" הומים - המומים\" / \"אהבה הנושקת לחדרי\".
במילון היתולי באנגלית מצאתי הגדרות לגיל העמידה, הנה ציטוט קטנטן:
\"... מה שהיו בשכבר הימים תחושות,עכשיו מתחלף בסימפטומים, ואתה מתחיל להעדיף סיאסטות על פיאסטות\".
תודה צביקה.