שבעים פלוס

שלום כמובן

באחד משיעורי העברית לימדה המורה את התלמידים את משמעות המילה "אדרבא"

הסבירה והסבירה ולבסוף שאלה: מי מהתלמידים מוכן לתת משפט עם המילה אדרבא.

רק משהל'ה הצביע. המורה לא אהבה את צורת המחשבה של משהל'ה ולכן שאלה שוב ושוב מי

מוכן להשיב.

לבסוף ובלית ברירה, נתבקש משהל'ה השובב לתת משפט לדוגמה.

אמר משהל'ה "המורה, לו קראו לך מינה, הייתי ממיין אותך"

"אבל משהל'ה, הרי קוראים לי זינה" 

"אדרבא ואדרבא" ענה משהל'ה