כתיבת שירה

ישב לו קוף על הענף

ומחשבות רבות חשב:

לי ברור שאני חכם,

אך איך ידעו על כך כולם?

ישב לו יום ישב יומיים,

ואז הריע, משקפיים !

הרי היום יודעים כולם,

שחכמי כל העולם,

לא יכולים בלי משקפיים.

יהיו גם לי, אחת ושתיים.

נגמרו הדאגות,

הוא קנה שישה זוגות.

אחד הרכיב הוא על הגב,

אחד תלה על הזנב,

על כל אוזן זוג נוסף

ושניים בנחיריו תחב

כקוף ותיק עכשיו בחן,

מבט לשם, מבט לכאן,

ואז צרח כמו חצוצרה:

ראייתי לא השתפרה !

העיף את כל המשקפיים,

דרס אותם עם הרגליים,

וכשכילה בם מעשיו,

שוב ישב על הענף

מרוצה מחכמתו.

איש לא יסדר אותו.

וממרומיו הוא עוד תרם

מוסר השכל לכל העם:

הקשיבו אל משפט הקוף:

המשקפיים הם סתם בלוף.