חכמת הלב - חיים לצד האובדן

• נחמה – מילים רחל שפירא לחן: נורית הירש

נחמה בביצוע המוכר של אילנית – להשמעה

נחמה בביצוע מיוחד של חוה אלברשטיין –  למיטבי אוזן ( עיבוד מוזיקלי עשיר) – של מנחם ויזמברג

נחמה 
מילים : רחל שפירא 
לחן :נורית הירש

וְלִכְאוֹרָה עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ רַק בְּשֶׁלָּנוּ
בְּלִי לְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת.
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת
וּכְבָר אַחֶרֶת
וְאֵין טַעַם לְכַסּוֹת
כִּי בְּפֶתַח נִכְנָסוֹת –
הַתְּמוּרוֹת.

מִי שֶׁצָּמֵא לְכָל מְחַוֶּה שֶׁל חֶסֶד,
אוזְנוֹ תּוֹפֶסֶת –
אֵיךְ הַקְּרִיאוֹת חוצוֹת אֶת הָרְחוֹב
שׁוֹאֵל עֲדַיִן
שׁוֹאֵל מֵאָיִן
כֵּן, מֵאָיִן כֹּחוֹת לִשְׁאֹב.

זֶה בְּזוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנחֲמָהּ.

מִי שֶׁחַוה אֶת בְּערַת הַקַּיִץ,
לִבּוֹ לְבית
וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לחרדוֹתָיו.
אֶת מִי יַשְׁבִּיעַ
אֶת מִי יַרְגִּיעַ
וְעַל מַה יִתְפַּלֵּל עַד סְּתָו.

מילים לביאור

נֶחָמָה – דבר שמשכיח קושי או כאב; שמפצה על תחושות קשות.
לִכְאוֹרָה – במבט ראשון, למראית עין.
עָסַקְנוּ בְּשֶׁלָּנוּ – התעניינו ופעלנו בנושאים הקשורים לנו
גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת – דברים ומעשים גדולים, נפלאים ובעלי משמעות
שַׁלְוָה מוּפֶרֶת  – שלווה שהופסקה
תְּמוּרוֹת – שינויים
מֶחֱוָה – תנועה או מעשה
לִשְׁאֹב – להוציא, למשוך מים מהמקור שלהם
נִתְמַהּ – נתפלא, נשתומם
בְּעֵרַת הַקַּיִץ – חום הקיץ
חֶרְדוֹתָיו – הפחדים שלו

אודות השיר
השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הוא חוזר אל כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו: "זה בזו נביט … לפעמים אני, לפעמים אתה, 
כה זקוקים לנחמה". 

ערכים מובילים בשיר: ואהבת לרעך כמוך, ערבות הדדית, אחריות ומחויבות, חברות.
זה מאפשר שיח אודות התמודדות עם מצבי חיים קשים ומורכבים וכן על יכולתו של האדם למצוא כוחות, לנחם ולהתנחם.

השיר מספר על התמודדויות קשות בחיי האדם ועל הצורך האנושי בנחמה. הפזמון שם דגש על כוחם המחזק והמרגיע של האנשים שלצדנו:  "זֶה בְּזוֹ נַבִּיט … לִפְעָמִים אֲנִי לִפְעָמִים אַתָּה כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה". בשיר מוצגת התמודדות עם תמורות החיים שלעיתים הן קשות "מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ,לִבּוֹ לַבַּיִת וּפְנֵי הַנּוֹף רְאִי לְחֶרְדוֹתָיו." ברגעיו הקשים שואל האדם את עצמו " מֵאַיִן כּוֹחוֹת לִשְׁאֹב".

על שאלה זו מציע הלל הזקן :
ש "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ" (מסכת  אבות, ב, ו) ,
אמרה זו באה ללמדנו על חשיבותה של הערבות ההדדית, העזרה והתמיכה של האחד בשני. האמרה מדגישה את ערך המחויבות והאחריות של האדם ומחדדת את הרעיון שבמצבים בהם אין איש שיודע או מסוגל לבצע את 'המעשה הנכון', חובה עלינו להיות "אִישׁ" מלשון, אֱנוֹשִׁיּוֹת לעשות מאמץ, למלא את החלל ולפעול כראוי.
הצורך האנושי בנחמה הבא לידי ביטוי בשיר,  ומתן מענה לצורך זה הוא סימן להיותנו "אִישׁ",אנשים אֱנוֹשִׁיִּים.