אוכל

אז שושנה כבר מבקשת ממני המווווון זמן לשתף פוסט על הבישול שלי.

מבקשת? זאת מילה אחת. יש גם מפצירה, ודורשת, ושואלת, ועותרת, פוצרת ומפגיעה ואפילו קצת מנדנדת .

בסוף אמרתי לה שצריך לשים אותה בצןותי משא ומתן לחילןץ שבויים ונכנעתי.

והנה זה:

אני ממש, אבל ממש, אוהבת ירקות. הארוחה הכי הכי בשבילי היא סלט טרי, עם לפחות חמישה סוגי ירקות, מתובל בטחינה טובה ובלימון כבוש, ולידו פרוסה (אחת, או שתיים, או שלוש...) של לחם מחמצת כבד וכהה.

כמעט הכל נכנס לסלט. מלפפונים ועגבניות ופלפלים בכל הצבעים  וחסה ועלי רוקט וכרוב ופטרוזילה וכוסברה וצנונית וגזר ושומר וקולורבי ופטריות, לא תמיד הכל, ולא הכל ביחד, אבל גוון הוא שם המשחק.

גם ירקות אפויים בתנור זה כייף גדול. אצבעות קישואים, עיגולי חצילים, חצאי בטטות, טבעות גזר, פלחי עגבניות, סירות דלורית ודלעת ערמונים, רבעי לפת, קוביות קולורבי, רצועות פלפלים, פרחי כרובית, תפוחי אדמה (קטנים) שלמים, נתחי כרוב והצורות הלא מוגדרות שעושה הארטישוק הירושלמי, בטטה כסביה בפי חלק מאיתנו.

כל ירק מקבל את התיבול שלו ואת הזמן שלו בתנור. והכי כייף זה לפתוח את קופסאות האיחסון מהמקרר, להעמיס צלחת בכל טוב, לחמם ולאכול. עם טחינה מלמעלה, כמובן.  גם לאירוח זה נהדר, כי מסדרים צלחת צבעונית ומגוונת במרכז השולחן, ותאמינו לי שזוכים למחמאות.

במה מתבלים?

בגדול, הבסיס הוא תמיד מלח גס ושמן זית טוב (חוץ מהעגבניות, שנצלות ללא שמן, וכשמוכנות נכנסות לצנצנת עם שמן זית ולמקרר). לירקות שאינם מתוקים (כלומר, לא לדלעות ולבטטות וללפת, ומשום מה גם לא לכרוב ולכרובית) אני מוסיפה זעתר מהגינה. כמעט תמיד אבקת שום (גבישי), חלק עם פפריקה או תערובת טוסקנה, שלמדתי עליה פה, חלק אפילו עם קצת פלפל שחור, חלק (המתוקים, אבל לא רק) עם בהרט. הפלפלים מקבלים זרזיף חומץ אחרי שהם מתקררים. בלסמי, אלא מה?

אפיה בחום גבוה, כחצי שעה, אבל תלוי בירק, בתנור ובטעם – יש המעדיפים את הירקות שלהם נגיסים יותר, יש המעדיפים אותם רכים.

ומרקים... אין חורף ללא סיר מרק קבוע במקרר, שהבסיס שלו ירקות. במרק ירקות יש תמיד בצל מטוגן להזהבה והמון שום, וגם סלרי, גבעול או שורש. הכי טעים לי זה מרק עם כל מיני סוגי ירקות, קישואים וגזר וכרוב וכרובית  וארטישוק ירושלמי ותפוחי אדמה, בתיבול חוויאג' למרק ובתוספת משהו להסמכה (הכי קל עדשים אדומות, אבל אפשר גם סתם רביכה, או כדורי טפיוקה, או אורז, או גריסים, או שעועית מש), ועם פטריות או שמרי בירה או גם וגם , לטעם אוממי. אפשר גם רוטב סויה כהה לאותה מטרה.

תבשילים....  פה אפשר לתת לדמיון להשתולל, ולחסכנות, שלא לדבר על קמצנות, להרים ראש, ולנצל את כל מה שיש במקרר.

כמעט בכל עדה יש תבשיל עם עגבניות: שקשוקה, מטבוחה, לאצ'ו.. מלא שמות. ואפשר לאלתר עליו לפי מה שיש: חוץ מבצל ושום ועגבניות, אפשר להוסיף פלפל,חציל, קישוא, במיה, כרוב, שעועית ירוקה או צהובה, פטריות, מנגולד... ביחד או לחוד, מה שיש ומה שבעונה ומה שבא. יש משהו בצירוף של החמצמצות של העגבניה עם המלח, שעושה את התבשיל הזה טעים תמיד.

למטבחים העניים של המזרח הרחוק יש המון תבשילי ירקות. התיבול שונה משלנו, לא מתאים לכולם (או שזה טעם נרכש...). יש קארי בדרגות חריפות שונות (וקארי באבקה זה לא כמו קארי במשחה או ברוטב), ויש ג'ינג'ר ועשב לימון, ויש מסאלה בהרכבים שונים, והתבלין הסיני ששמו חמשת התבלינים. ובטח יש עוד. לתבשילי קארי מתאים להשתמש בנוזל קוקוס, או קרם קוקוס, אבל לא חובה. ג'ינג'ר טרי נחמד לגרד ולטגן בהתחלת הבישול, עם השום והבצל. תבלינים באבקה כדאי להכניס לשמן שבו מטגנים את הבצל והשום, ולטגן תוך כדי ערבוב למשך כדקה, כך ההשפעה של התבלין על התבשיל גדולה יותר.

אני מאלתרת, לא ממש חוזרת על אותו מתכון פעמיים, אבל העקרונות הם אלה שכתבתי פה. גוון, תיבול, העזה... ומקסימום לקומפוסט, לא נורא, זה רק ירקות, לא בזבוז גדול כל כך של כסף.

אם תרצו מתכון לירק מסוים או לאופן בישול מסוים, שאלו ואנסה לענות

בתיאבון!!!