הטוב הרע והמרכבה..

במלחמת ששת הימים עבדתי בחברת סולל בונה בבאר-שבע, במפעל בתי מלאכה ומוסכים. במפעל הזה התמקמה יחידת חיל חימוש של הצבא ואני כאזרחית שעבדה במפעל הזה הועברתי לתפקיד המרכזנית שלהם. כמובן שהיה הרבה מתח ולחץ משך כל המלחמה וגם לאחריה. כי למפעל הזה הובאו לתיקון כל המכוניות והאוטובוסים האזרחיים שגוייסו למאמץ המלחמתי. בשלב מסויים לאחר כיבוש עזה יצאנו אוטובוס שלם של חיילים ואני ביניהם לטייל שם. לידי התיישב חייל נחמד וכל היום דיברנו על דה ועל הא וכמובן גם על עצמנו, נדלק ניצוץ בינינו ואני ממש התאהבתי בו. אני שמעולם לא הייתי חיילת החזקתי, בגאווה, את הרובה שלו בזמן שהוא עלה איזה ג'יאבלאה או טנק משוריין להצטלם עליו. זה היה אחד הימים המאושרים בחיי. בסוף היום נפרדנו ברוח נעימה ונדברנו להמשיך להיפגש. למוחרת אותו היום הבחור הזה עם עוד כמה חיילים נשלחו לסיני, ששם התקיימה בזמנו מלחמת ההתשה. אני לא ידעתי, כי אז לא היו סמרטפונים, וכל הזמן חשבתי עליו, לאן הוא נעלם. אני זוכרת שחיכיתי לו וציפיתי שישלח איזו גלויה או כל סימן חיים אחר כלשהו ממנו. המתנתי לו וחשבתי עליו ללא הרף, והתפללתי שאלוהים ישמור עליו. לצערי, אחרי תקופה מסויימת נודע לי שהוא נהרג. מאז ועד היום כאשר מגיע חודש יוני אני נזכרת וחושבת עליו קצת בכאב לב, למרות ההיכרות הקצרה של יום אחד מהטיול שלאחר והכיבוש. וכל שנה, ביום הזכרון לחללי צה"ל, כאשר משמיעים את השיר "הוא לא ידע את שמה" (של המשורר חיים חפר) אני ממש מתחלחלת מעצב.

א) אחותי אסתר (סגל) קרנר ז"ל שירתה כחובשת בקסטינה, בחיל שריון, כשהאלוף בר-לב ז"ל היה מפקד הבסיס.
ב) הבן שלה, שריה קרנר, היה שריונר על מרכבה 2 .
ג) הבן שלי, דניאל סמית (כיום בן 45), היה על מרכבה 3 וקיבל תעודת קצין מצטיין . במלחמת לבנון השנייה הוא לחם בבינג'ת-בל. זה היה די טראומתי בשבילו ותקופה ארוכה הוא דיבר על המלחמה הזו. לקח לו לא מעט זמן עד שהוא נרגע.
ג) צביקה צורן, החתן של אחותי מתוקה, גם כן היה בחיל שריון והוא הגיע עד לדרגת סמח''ט. בתקופה שפינו את גוש קטיף הוא שירת באזור. הדבר הכי קשה שהוא היה מופקד עליו אז: פינוי הקברים של האנשים המתים משם. בהחלט חוויה לא פשוטה לבחור צעיר .

אבל השריונרים שלנו הם גברים חזקים, ללא חת, יודעים להתמודד עם כל דבר בעת הצורך.
כולי מלאת גאווה עליהם. אשרינו שיש לנו בנים כאלה, בהחלט אנחנו יכולים להיות גאים בהם, כי למרות כל הטכנולוגיות הדיגיטליות וחיל האוויר וכו', השריונרים הם עדיין אחד החילות החיוניים בצבא.