פרשת השבוע

פרשתנו מתרחשת לאחר חטא העגל, אחד הרגעים החשובים והמפורסמים בתולדות עמנו בו העם שקץ בהמתנה למשה הנמצא על ראש הר סיני בונה עגל מזהב וסוגד לו ומכריז: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב' פסוק ד'). כעת לאחר שכל ההמולה עברה לה, משה שבר את הלוחות והעם בא על עונשו מתרחש אחד האירועים המסתוריים והמופלאים ביותר בתורה.

משה מבין שחטא העגל נבע מקושי אמיתי, עם ישראל מתקשה להאמין באל שאי אפשר לראות ולהרגיש ולכן יצר פסל של האל (בצורת עגל) ולכן הוא פונה לאל בבקשה מדהימה : "הַרְאֵנִי נָא אֶת-כְּבֹדֶךָ" (שמות לג' פסוק יח') הוא מבקש לראות את האל בכבודו ובעצמו. תשובת האל אינה מפתיעה: "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת-פָּנָי כִּי לֹא-יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג' פסוק כ'). אך למרות זאת הוא מציע לו סוג של התגלות: "וְרָאִיתָ אֶת-אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שמות לג' פסוק כג').

בכדי להגיע לרגע זה של התגלות האל אליו נדרש משה ליצור מחדש לוחות ברית כמו הלוחות הראשונים שהוא שבר בחטא העגל (להרחבה על חטא העגל ראו בתקציר פרשת כי תשא) ולהתייצב בבוקר במרומי הר סיני. ובבוקר משה ניצב לו עם הלוחות החדשים ואז מתגלה אליו האל ונכרתת ברית חדשה בין משה והעם לבין האל.

בברית זו מבטיח האל לעשות מעשי נפלאות לעם ישראל וכך ירגיש העם את נוכחות האל. בתמורה דורש האל מהעם מספר דברים:

א) לאחר הכניסה לארץ ישראל השמידו את כל הפסלים והמקדשים בהם עבדו הכנענים לאלוהיהם.
ב) שמירת החגים – חג האביב (פסח), חג בכורי קציר חיטים (שבועות) וחג האסיף (סוכות).
ג) שמירת השבת – " שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת"
ד) מצוות ביכורים – הבאת ביכורי הפרות (הפרות הראשונים בכל עונה) לבית המקדש
ה) לא תבשל גדי בחלב אמו – האיסור שעליו מתבססת ההפרדה בין בשר לחלב במסורת היהודית.