קריאה וספרים מומלצים

הסטוריה...

הגדת עצמאות / אהרון מגד

ב־1952, לרגל יום העצמאות, חיבר ועיבד אהרון מגד עבור צה"ל "הגדת עצמאות" ערוכה בדומה לסדר פסח, שאותה היו אמורים החיילים לקרוא בארוחת החג. בלחץ הרבנות הצבאית והמפלגות הדתיות נגנזה ההגדה עוד לפני יום העצמאות ורוב עותקיה נשרפו.

"אור ליום ו' באייר שנת תש"ח, היא השנה ה 1878 לגלות ישראל, נאספו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית והכריזו על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הזה, יום חרותנו, חג העצמאות.

המפקד: לחיי מדינת ישראל!

הכל: לחיים! (שותים כוס ראשונה)"

לאחר שהתגלה שהשבחים לאלוהים הוחלפו בתודות לצה"ל, התחוללה סערה • מתוך 10,000 עותקים נותרו רק 20."

לא רבים מהחוגגים זוכרים את יום העצמאות ה־4 של מדינת ישראל, וגם המעטים האלה אינם מודעים ככל הנראה לסערה הציבורית והתקשורתית שהתרחשה יומיים לפניו.

בהגדת העצמאות שכתב לא היסס אהרן מגד לשייך את ההצלחות בשדה הקרב לצה"ל ולא לקדוש ברוך הוא, כפי שהדבר נעשה בהגדת פסח. ההגדות המודפסות נארזו, נשלחו לבסיסים, והכל היה מוכן לקריאת ההגדה. יומיים לפני ערב החג התגלגל עותק אחד של ההגדה לידי הרב הראשי לצה"ל דאז, הרב שלמה גורן, שכלל לא היה מודע להפקת ההגדה בצה"ל. הרב גורן עיין בהגדה ועיניו חשכו. הוא רץ היישר לראש הממשלה דוד בן־גוריון, הציג בפניו את הגדה, תיאר אותה כביזוי הדת ואיים בהתפטרות: 'או אני, או ההגדה הזאת, חילול הקודש הזה'. בחלוף שעות ספורות הורה בן־גוריון לצה"ל לא להשתמש בהגדה, לבטל את ההקראה החגיגית בבסיסים ואף לשרוף את כל העותקים. עיתון 'מעריב', שהחזיק באחד העותקים, פירסם אותו למחרת ונתן בכך את האות לסערה ציבורית ותקשורתית. העיתון החרדי 'המודיע' תקף במילים בוטות את צה"ל ואת מגד, על מה שהגדיר חילול הקודש, ביזוי התורה והדת. לעומתו, העיתון 'על המשמר', ששיקף את דעת קיבוצי השומר הצעיר ומפלגת מפ"ם, תמך בכוונה להקריא את הגדת העצמאות בבסיסי צה"ל".

"כל העותקים הושמדו למעט כ־20", גילה פז, "אחד מהם נמצא ברשותי ומוחזק בחדר מיוחד עם בקרת אקלים. לפני כעשר שנים נמכר עותק במכירה פומבית בסותבי'ס בניו יורק ב־7,000 דולרים. לפני 15 שנים הגיע מגד לחנות ספרים עתיקים בתל אביב שהחזיקה בעותק וביקש לרכוש אותו. הם דרשו אלפי שקלים, והוא ויתר על הרעיון".

מצאו אותה בפרויקט בן יהודה - https://benyehuda.org/read/13952