"ותשועה ברוב יועץ"
יש לי שלושה ילדים מדהימים – שני בנים ובת – שכל אחד מהם משכיל, מצליח ואמיד בדרכו. שני בניי הם מנכ"לים של חברות גדולות, אנשים רציניים ומכובדים בעולמות העסקים. אבל כשזה מגיע לדלת אמותיי, הם הופכים לשני צוציקים, ילדים קטנים שמחפשים את החיבוק של האבא, את העצה הטובה, ורק רוצים להיות קרובים אליי, לשמור עליי לעצמם.יש לציין שהבת מנהלת את הכל מולם בשקט בשקט כי לפנות אליי ישירות בנושא הזה היא קצת מתביישת.
כל בת זוג חדשה שאני רוצה להכניס לחיי נבדקת תחת זכוכית מגדלת. הם בודקים כל פרט, חוקרים כל מילה, מתנהלים כמו אנשי שב"כ אמיתיים, לא משאירים שום דבר ליד המקרה. ובנוסף, הם דואגים להביא את הנכדים אליי כל יום, כאילו אומרים לי, "תתמקד בנו, באהבה שלנו, ולא בפרק ב'."
אולי ראו יותר מידי תוכניות טלוויזה על נשים צעירות שמנצלות מבוגרים? אני לא טיפש והם יודעים זאת.
אולי הם חוששים שאני עשוי להסתנוור ממישהי ולשכוח מהכל?
אולי שאתייחס למישהי חדשה בחיי יותר מהם?
אשמח לחוות דעת נוקבת וחדה ובלי מסננים...(מבטיח לא להעלב ולקחת זאת ברוח טובה)
מנהל:
גלית יהב
כמובן שחשש של צאצאים יכול להיות קשור לפחד מניצול ההורה, או מנישולם מירושה, אך רוב המקרים של זוגיות חדשה מאוחרת הרי אינם כאלו, ואולי הפחדים הללו אינם אלא כיסוי לפחד שמקומם בלב של אבא יקופח.
הבאת הנכדים על בסיס יומיומי נשמעת כדרך קצת ממזרית לדאוג לכך שלא תהיה פנוי לעיסוקים אחרים. איפה אתה בעניין הצבת גבולות? גבולות אינן חוסר אהבה , אלה שומרות על כיבוד הזכויות של כל אחד.
עם כל הכבוד לילדים הבוגרים שלנו, הלואי ויקלטו שתחושת התחרות על בלעדיות על ההורה היא בסופו של דבר פוגעת בנו, למרות שהם משוכנעים שהיא נובעת מרגש חם שלהם אלינו.
בכל מקרה מאחלת לך הצלחה
קצוב ונשאר לנו מהזמן הזה קצת להנות ממנו מבלי לעבור בדיקת מקרוסקופית או תשאול שב"כ שזה לדעתי פוגע ואפילו מעליב.
נחמד שילדיך רוצים לשמור עליך ולטובתך שחלילה לא ינצלו אותך מכל סיבה אולם אני מתרשמת שאתה אדם אינטליגנטי שיודע ותדע להבחין מה מחפשת אצלך בת הזוג.
כל אחד בתורו רוצה נתח אבהי ממך ויש לציין שזה מאוד מחמיא אבל ילדיך מבוגרים דיים וצריכים לאפשר לך מרחב מחייה אישי ולפתח זוגיות חדשה ולהנות מהזמן והכוח שקיים עדיין אצלך, בהצלחה😄
בקשת חוות דעת נוקבת ? קיבלת.
יוסף - חייך הם שלך ורק שלך.מותר לך לאהוב, לא רק מותר. אם אתה מרגיש צורך לאהוב אשה - אהוב אהוב אהוב. אל תהסס ולו לרגע. "האהבה מחייה את כל מה שמת סביבנו (רוזנצוויג)"
א ה ו ב !!!
לטעמי מהתיאור שלך נשמע לי קצת "השגחה צמודה" מידי.
הנורמה היא שכולם מאד עסוקים ובדרך כלל שמחים שההורה מסתדר לבד ואינו צריך עזרה.
כפי שהציע כאן אחד החברים, תכין צוואה וכל עוד אתה לא ביחסי ותנאי ידועים בציבור, הם לא צריכים לדאוג (אלא אם הם רוצים גם לוודא שאתה גם לא מזמין אותה לגלידה על חשבונך).שיירגעו ושיתנו לך להנות ולעשות מה שטוב ונעים לך.
יש לציין כי אני כן נפגש ,יוצא להצגות,קונצרטים וטיולים,יושב בבתי קפה עם חברה זו או אחרת.
הנכדים די גדולים,נהנים להגיע אליי הבייתה,לשבת,לנקות,לשוחח ולהתייעץ.
מבחינת הסכם ממון,מדובר על נושא מתחייב לשני הצדדים.
אני אישית זה ששולף את הארנק ומשלם,זו השמחה שלי.
כן מגיעות אליי חברות הבייתה לשמיעת מוסיקה ודיבורים לתוך הלילה.
יש לציין שמי שמובילה את כל המערכת זו הבת,משפיעה על האחים שלה...
הם יודעים בעליל שאיני טיפש,תמים,נאיבי.
היא מאוד אוהבת ועוטפת ,עד היום היא אומרת לי לבוא איתה לבדיקות או טיפולים שיגרתיים.
יש לה בעל מקסים ממש כבן רביעי שלי.
כנראה הגירושים עשו לה לא הכי טוב והשפיעו עליה.
אני יכול להיות נוקב וחד,זאת לא הבעיה,אך חשוב לגעת בשורש הבעיה.
כסף,ממון לא חסר לה.
יש לה משרד רואה חשבון גדול וידוע כך שהירושה פחות מדאיגה אותה וכל שכן שלא את הבנים.
חשבתי לעצמי שאולי אבקש ממנה להכיר לי מישהי..לזרוק אליה את הכדור.
לומר לה לשחרר...היא עשויה להפגע.
בכביש תהיה חכם ולא צודק.
ישנם דברים שאני צריך לפתור ביני לבין עצמי כדי למצוא את הבאלנס בין המרקם המשפחתי לבת זוג חדשה,יש בי סוג של טוטליות בזוגיות שכנראה לא מאוזנת מספיק.
גילויי ההתעניינות מצידה קצת מכבידים...שיחה קלה והכל יפתר אך אני מאפשר להם להתעניין.ילדים ...את יודעת מה זה.
אל תמהר להציג בת זוג לילדים שלך. קודם תנסה לפתח זוגיות ולראות שהיא מתאימה לה ולך רק אחרי זה תציג אותה לילדיך. זה יקטין את הביקקורת שלהם ובוודאי את ההשפעה של היבורת, אם תהיה כזו, עליך.
ופה הנקודה היא - איך את/אתה תנהגו - האם תחשבו על עצמכם בבחינת החיים הם שלי ואני מחליט/מחליטה ? או שתתנו לילדים לנהל אותכם/ן.
לדעתי האישית מותר לכל אחד/אחת להחליט על חייה/חייו לפי ראות עיניו/עיניה ולא לתת לילדים לנהל אותכם/ן. יש פתרונות משפטיים לכל דבר.
המברך יבורך מפי עליון.
תקראי את התגובות הקודמות ,את השאלות והתשובות
שנתתי,בדיוק הפוך למסקנה שהגעת.
לא מעט ציינתי שאיני מפחד,חושש,רועד...
הכל בסדר צביה יקרה...
אני כן יוצא ומבלה.
נמצא במערכת זוגית.
אף אחד לא יאומר לי איך לפעול ומה לעשות.
אם ארצה לצאת ולבלות עם זינגרלה אז אהיה עם זינגרלה...
אם ארצה לצאת ולארח את
מרגריטה אז מרגריטה תהיה אצלי והילדים יבואו ויגידו שלום ובחיוך רחב.
אדרבא,לא מעט מתייעצים עימי הילדים ,קשובים,מכבדים.
זה שלעיתים הילדה חפרנית...
אז חפרנית...
יש לציין שהילדה,
מכבדת ומחייכת,תומכת ועוזרת.
אז שואלים שאלות...
לא מתוך דאגה אלא התענינות גרידא.
הכל טוב בסך הכל.
הפוסט לא כצעקתה.
שוב תודה לך צביה יקרה 😘
אני מקוה שכל מי שכותב כאן יודע להבדיל בין אהבה לילדיך לבין אהבה / או הצורך / או הרצון בבן זוג בשביל לא להיות לבד. 😍😍😍
תקראי את התגובות לעיל שהגבתי,התמונה תתבהר לך טוב יותר.
העלתי נושא לדיון....
לא עוטף ולא מתיפיף...הכל בקונטרול.
אף אחד לא משתלט או מכתיב..
דעתך בדיוק ההפך מהמציאות הקיימת.
אני די דומיננטי ורחןק מלהיות פראייר או מובל.
מודה לך על הרצון.
"הפה שאמר-הפה שהתיר"
אני כתבתי הפוסט ואני זה שטוען כך וכך...לא מתבייש ולא מתיפיייף...
אולי הדברים נשמעו כבירים בפוסט..אך עם שאלות והתשובות שבפוסט יותר מבררים ומתבררים הענינים.
תודה רבה ושבת שלום.
ירושה?
הילדים אוהבים ואני אותם.
הפוך גוטה...הפוך..