שני ליקרים ביתיים

לימונצ'לו.  צילומים: Shutterstock

המתיקות והמרקם הסמיך שלהם עלולים להטעות. ליקרים יכולים להכיל אחוזי אלכוהול גבוהים. הטעם, המרקם וגם ההשפעה על מצב הרוח, מזכים את הליקרים השונים ביחס של קינוח סעודה, או דג'סטיף בפי יודעי דבר. הם עשויים אלכוהול, שתובל במיני פירות, עשבים, אגוזים, שוקולד, דבש או שמנת, ונמזגים לכוסיות קטנות בטמפרטורת החדר, עם או בלי קרח.

השם ליקר מגיע ממילה לטינית שפירושה להתמוסס. הליקרים הראשונים הוכנו כתרופות על ידי נזירים בימי הביניים. הם השתמשו באלכוהול לשימור צמחי מרפא, וכשהבינו שהצמחים מפרישים לנוזל את סגולותיהם, החלו לשווק את הליקרים המרירים כשיקויי מרפא. גרסה אחרת אומרת שהליקר הראשון נוצר דווקא במזרח הים התיכון כבר בשנת 800 לפני הספירה, שם הכניס מישהו גרגיר אניס ליין תמרים מזוקק ויצר את הערק הראשון.

בכל מקרה, הליקר שנחשב לעתיק ביותר הוא הבנדיקטין, שפותח ב-1510 על ידי נזירים במנזר בנדיקטני בעיירה בנורמנדי. הוא מורכב מ-27 סוגי עשבים וקליפות שיחים הצומחים באזור המנזר, המושרים בקוניאק. ייצורו של הליקר נמשך שלוש שנים, ואחריו בא יישון של ארבע שנים נוספות.

מיצוי חומרי הטעם של המתבלים השונים ליצירת ליקר נעשה על ידי השרייה, פרקולציה או זיקוק. מרבית הליקרים מבוססים על אלכוהול נייטרלי, אך יש שבסיסם הוא משקאות אלכוהוליים כמו וודקה, ג'ין, טקילה, ברנדי או ויסקי. הליקר מתויג על פי המתבל הדומיננטי, אם זה קפה, דובדבנים, תפוזים או שוקולד.

הליקרים המבוססים על פירות מיוצרים עם אלכוהול נייטרלי, בו משרים את הפירות לתהליך של מיצוי טעמים. בין הידועים מהסוג, נמצאים הקואנטרו והגראנד מרנייה המבוססים על תפוזים, שרי ברנדי העשוי דובדבנים והלימונצ'לו (מתכון בהמשך), ליקר לימונים שמקורו בדרום איטליה ובסיציליה.

סנגריה קרה

קוקטיילים על בסיס וודקה

בועות של אהבה

קוקטיילים מופחתי סוכר 

עד דלא ידע: 4 קוקטיילים מנצחים