מוטקה > מגזין אוכל > אוכלים בריא > הצבעים שאנחנו אוכלים: אדום

הצבעים שאנחנו אוכלים: אדום

הם עסיסיים, טעימים, ולא פחות חשוב – בריאים. הפירות והירקות האדומים עשירים בנוגדי חמצון המסייעים לאיזון לחץ הדם ולהפחתת הסיכון למחלות שונות. ובסוף: מרק עגבניות ואורז עשיר

עדי כץ 11/11/15

עסיסיים, מושכים את העין ובעיקר - בריאים. צילום: Shutterstock

הם קורצים לנו מהדוכן, ומפתים בצבע עז שלא ניתן להתעלם ממנו. אם תפלו ברשת של הפירות ושל הירקות האדומים, לא תצטערו: טעם, עסיסיות ותרומה מוכחת לבריאות הם תמורה הולמת למחיר, גם במקרה של העגבנייה, שמגיע לשיאים חדשים.

אבל עם כל הכבוד לעגבנייה העסיסית – לגמרי נכס צאן ברזל במטבח הים תיכוני – מקום של כבוד בקבוצת האדומים שמור גם לפלפל האדום המתוק ולזניו החריפים והעוקצניים, לזנים של תפוחי אדמה בעלי קליפה אדומה, לאבטיח (טוב, רק לפנים שלו), לתות שדה, לאשכולית אדומה, לפירות יער כפטל, חמוציות ודומדמניות, לרימון ולחלק מזני התפוח, וגם לגויאבה ורודה.

ליקופן: נוגד חמצון רב תועלות

מי שאחראי לצבוע את כל אלה באדום הוא הצבען ליקופן - נוגד חמצון ממשפחת הקרוטנואידים, שהגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו. הליקופן הוא חומר רב תועלת – בין היתר, הוא מסייע במניעת טרשת עורקים, מוריד כולסטרול, מאזן את לחץ הדם, מונע התנוונות רשתית בעין, ומפחית את הסיכון ללקות בסרטן הערמונית, השד, הרחם, העור והמעי הגס.

מה שטוב במיוחד בליקופן הוא שאינו נהרס בבישול, להפך – הבישול אפילו מגביר את ספיגתו בגוף (למרות שהוא פוגע ברכיבים חיוניים אחרים). חשוב לדעת שעם הגיל, חלה ירידה ביכולת הספיגה של הליקופן בגוף, ואפשר לצרוך אותו גם בתוסף. הכמות המומלצת היא כ-30 מ"ג ביום, השווה לכוס וחצי של מיץ עגבניות.

בירקות ובפירות האדומים אפשר למצוא גם את האנתוציאנין, סוג נוסף של צבען אדום המשמש כנוגד חמצון, ומספק לצמחים הגנה מקרני השמש האולטרא-סגולות. חומר זה נמצא גם בפריחות אדומות כמו הכלנית והנורית, וכן בעלים צעירים של צמחים מסוימים, הזקוקים להגנת יתר מהשמש.

העגבנייה טובה לבריאות (ולחשק המיני)

עשירות בוויטמינים ובמינרליים. צילום: Shutterstock

העגבנייה – אשר מבחינה בוטנית נחשבת לפרי - היא ללא ספק מלכת האדומים. ככל שהיא בשלה ואדומה יותר, כך גדלה תכולת הליקופן שבה. מעניין לדעת, שליקופן קיים גם במוצרי עגבניות מעובדים. לא שאנחנו ממליצים לצרוך אותם יותר מדי, בגלל תוספות של סוכר ונתרן, אבל אם כבר צרכתם, לפחות תיהנו מיתרונותיו של נוגד החמצון. מכיוון שהליקופן מסיס בשמן, טוב לתבל עגבניות, חיות או מבושלות, בשמן בריא דוגמת שמן זית.

מלבד הליקופן, בעגבנייה מאות רכיבים חיוניים אחרים, ובהם סוגי קרוטנואידים שונים, חומצות פנוליות ופלבונואידים, המסייעים בהפחתת מחלות, וכן כמות יפה של ויטמינים ומינרלים, ובהן ויטמין K, ויטמין C, ויטמין 12B וחומצה פולית, המפחיתים את הסיכון לקרישת דם ולמחלות לב.

אכילה יומית של עגבניות מפחיתה את נזקי זיהום האוויר בגופנו, את נזקי העישון וקרינת השמש, ומשמרת את תפקוד המוח. על פי הרפואה הסינית, העגבנייה היא בעלת אנרגיה קרה, וטובה לנטרול רעלים. ברפואה העממית משמש מיץ עגבניות להקלה על עצירות, על צרבות ועל אנמיה, ולטיפול בעקיצות ובפצעונים במריחה חיצונית. ברפואה העתיקה, אגב, יוחסה לעגבנייה תכונה של הגברת החשק המיני.

פלפל אדום: פי שלושה ויטמין C מאשר בתפוז

מתוק או חריף, שלבו את הפלפל האדום בתפריט היומי. צילום: Shutterstock

גם הפלפל האדום מהווה תוספת נחוצה לתפריט היומי. הוא דל קלוריות (90% מתכולתו הם מים), בעל תכולה גבוהה של קרוטנואידים שונים המסייעים בהפחתת מחלות, וכן כמות מכובדת של ויטמין C - פי שלושה מזו הקיימת בתפוז. בין המינרלים שבו בולט האשלגן, התורם להורדת לחץ דם ולחיזוק העצמות. במחקרים נמצא, כי אכילה סדירה של פלפל אדום תורמת לירידה בסיכון ללקות במחלות לב, בשבץ מוחי ובסרטן.

הפלפל האדום החריף מחזיק בקלף חזק נוסף: הקפסאיצין. מדובר בכימיקל, המסייע לצמח להילחם בטורפים, ומביא לצריבה במגע עם רקמות הגוף. כדאי להתרגל לצריבתו, כי הוא מונע סרטן וטרשת עורקים, מוריד כולסטרול ולחץ דם, מאזן את רמת הסוכר בדם, משחרר אנדורפינים במוח המעלים את מצב הרוח, ואפילו שורף קלוריות ומפחית תיאבון. לקראת החורף הקרב, הפלפל החריף יעזור גם בפתיחת דרכי הנשימה.

פירות יער: מצויינים לטיפול בדלקות

גם בין פירות היער, שקנו להם שם של מזונות-על, אפשר לפגוש לא אחת את הצבע האדום. כך, למשל עם הפטל המתוק-חמצמץ, שחלק מזניו האדומים גדלים בר גם בארץ. ברפואה העממית משתמשים בכל חלקי שיח הפטל לחליטות, המסייעות לטיפול בכיבים, בטחורים, בדלקות, בבעיות מעיים ובמחלות עור.

גם הדומדמניות הקטנטנות והחמצמצות שימשו מאז ומתמיד כצמח מרפא, המסייע להורדת חום, לניקוי מחזור הדם ודרכי השתן ולריפוי דלקות. החמוציות מצפון אמריקה נחשבות היום לתרופה האולטימטיבית לדלקות בדרכי השתן. פרי אדום שזמין יותר בארצנו במצבו הטרי, הוא כמובן תות השדה האהוב, שעונתו הרשמית מתחילה בנובמבר.