חדש במוטק'ה: קהילת צחוק והומור

האם ידעתם שצחוק הוא לא סימן לשמחה ולעליצות, אלא הוא זה שיוצר אותם? צחוק מעיד דווקא על פחד, מבוכה ומתח, אבל אין בכך כדי לומר שהוא איננו רצוי. להיפך. כיוון שהוא "מפרק" את הרגשות השליליים הללו, רצוי לצחוק והרבה. הצחוק מוריד את רמת הורמוני הלחץ כמו אדרנלין וקורטיזול, מחזק את המערכת החיסונית, מוריד את לחץ הדם ומשחרר אנדורפינים, חומרים כימיים המצויים במוח, המשפרים את מצב הרוח ומשככים כאב. קהילת הצחוק וההומור שנפתחה לאחרונה בפורטל מוטק'ה היא ההזדמנות שלכם להכניס את הצחוק לחיים ולשפר את איכותם. כאן תוכלו לשתף אחרים בבדיחות (לא פוגעניות), בסרטונים מצחיקים ובאירועים משעשעים בחייכם, או כאלה שאינם כאלה, אבל הצלחתם להסתכל עליהם אחרת באמצעות צחוק והומור. העובדה שהצחוק יפה לבריאות ומחיש תהליכי ריפוי ידועה זה מכבר, והראייה היא גדודי הליצנים הרפואיים שפושטים כיום על כל בית חולים ומוסד סיעודי, חמושים באף אדום ובשלל אמצעי הצחקה. גם יוגה צחוק היא תחום מתפתח. תחום טיפולי נוסף המשלב צחוק הוא תרפיה בצחוק. נילי דור-האלה, העוסקת בתחום ומשמשת גם כמנהלת קהילת הצחוק במוטק'ה (ביחד עם רמי טרייסטמן) , אומרת שמדובר בתרפיה לכל דבר, העושה שימוש במנגנון הטבעי של הצחוק, שהוא מנגנון פורקן פיזי ונפשי. "הצחוק הוא פעולה פיזיולוגית שכלפי חוץ מתבטאת בקולות, בתנועות גוף ובשינוי בצבע הפנים, אבל יש לה השפעה ברמה הפיזית, הנפשית, המנטלית והבינאישית, ויש שיגידו גם ברמה הרוחנית. "מדובר בפעולה שכל אדם יכול לבצע כבר מגיל שלושה חודשים, עוד לפני התפתחות השפה. לצערנו יש כאלה שמפסיקים לצחוק בבגרותם או ממעטים לעשות בצחוק שימוש נכון. היופי בשיטת התרפיה בצחוק הוא שמגייסים את הצחוק בתהליך התרפויטי כדי להתמודד עם כאב פיזי ונפשי". לדבריה, במהלך החיים אנחנו מקבלים מסרים שגויים לגבי הצחוק. "הוא מתקשר בטעות עם שמחה, מצב רוח טוב, חוש הומור, או עם משהו שמצחיק אותנו, אבל אין שום קשר בין הדברים. לרוב מצב רוח טוב הוא התוצאה של הצחוק. גם כל עולם הקומדיה, הסאטירה, הסטנד אפ וכיוצא באלה מבוססים על נגיעה במקומות המביכים, הלא נוחים, הכואבים. למעשה, אנשים צוחקים מסיבות של כעס, פחד, שעמום או עודף מתח סביב כאב פיזי או רגשי. "כשאנחנו מגיבים באמצעות אחד הרגשות השליליים האלה, הם מתורגמים לכימיקלים, או למעשה לרעלים שמתפשטים בגוף. הגוף יוצא מאיזון, ואחת הדרכים להתאזן בחזרה ולפרק את הכימיקלים האלה היא הצחוק. כאשת מקצוע אני יודעת לזהות מאיפה אנשים צוחקים. ככל שהצחוק הוא רם ומתגלגל יותר, למשל, הוא בא ממקום יותר כועס".


שלא כפי שנעשה בתחום היוגה צחוק, למשל, בתרפיה בצחוק המטפל אינו צוחק וגורר אחריו את המטופל. "אני קודם כל פוגשת את המטופל במקומות שקשה לו. אם הוא מדוכא, למשל, אני לא אציע לו מיד לצחוק איתי. מי שמדוכא קשה לו מאוד לצחוק. אבל אולי הוא יסכים לחייך איתי, וגם זה צעד גדול. אני מציעה למטופל לגייס את הצחוק בקצב שלו ומצטרפת אליו, אבל לא יוזמת את הצחוק. אני מחכה עד שמטופל עצמו ייזום את הצחוק, אבל יודעת לנתב אותו למקום. "אם מישהו מגיע אלי למשל אחרי אובדן במשפחה ואני אבקש ממנו לצחוק, זה יהיה הזוי, אבל בתהליך האובדן יש הרבה כעסים והרבה פחדים, ואלה רגשות שטוב לפרק אותם באמצעות צחוק. אנחנו לא צוחקים כי מה שקרה לנו הוא מצחיק, אלא כפורקן רגשי. החוויה שלנו לא משתנה, אבל משהו מתאוורר מבפנים ומאפשר להסתכל על המציאות טיפה אחרת". קהילת צחוק כמו זו שנפתחה במוטק'ה היא לדבריה מרחב שנותן לגיטימציה להפוך את הצחוק לנוכח בחיים, בכל גיל, ללא קשר לנסיבות. "כל חיינו מורכבים ממשברים ומאתגרים. השאלה היא איך אנחנו מפרשים אותם. מתח ודיכאון הם גורמים משמעותיים למחלות, ויש אנשים שאפילו לא יודעים שהם מדוכאים, כי הם לכאורה מתפקדים. בעיקר בגיל השלישי, כשמערכות היחסים משתנות וכך גם המעמד במשפחה, המצב התעסוקתי, הבריאות וכד', אתה חייב להיות מסוגל להסתכל על החיים בחיוך. הצחוק מאפשר להיפטר מפסולת רגשית ומכניס הרבה מאוד חמצן".
תוכלי לחדד את ההבדל בין הומור לצחוק?
"הומור בא מהראש וצחוק בא מהגוף. צחוק הוא מיומנות מולדת והומור הוא יכולת נרכשת אינטלקטואלית שלא אצל כל אחד היא מתפתחת. הצחוק מידבק ומשותף לכל בני האדם, וההומור שונה בין תרבויות, שפות ותקופות. אני כמטפלת משתמשת בצחוק, לא בהומור. אני מזכירה לאנשים שהיכולת לצחוק קיימת בהם ושהיא יכולה לנקז פסולת ולפרק רגשות שליליים. "חשוב לי שקהילת הצחוק תהיה מקום שאנשים ירגישו נוח להיות חלק ממנו, שההומור בה יהיה כזה שמחבר בין אנשים ולא יוצר הפרדות. הרבה מהבדיחות שאנשים מספרים פוגעות במגזר כלשהו וזה מקום של הפרדה שהוא לא בריא ובא מכעס, מתסכול ומשנאה. "אני בעד הומור, כל עוד הוא לא משפיל או מזלזל באף אחד. לא הייתי רוצה לסנן את הבדיחות שמגיעות לשם, אבל כן חשוב לי מה מכניסים. נכון שלא יכולה להיות הסכמה גורפת לגבי מה מצחיק ואי אפשר לקלוע לטעם של כולם, ואני גם לא מתיימרת להיות מומחית להומור, אבל חבל שאחוז גבוה מהבדיחות הוא סביב סקס. הסיבה לכך היא שזה מקום מביך, שהבדיחה נותנת לגיטימציה לדבר עליו. אני הייתי מעדיפה לראות שם הומור שיוצר קרבה, סיפורים משעשעים שקרו והתמודדות בעזרת הומור וצחוק, שתיתן לאחרים השראה וכוח".
עוד על צחוק:

יוגה צחוק: צוחקים ומחלימים

סדנאות שמחות לסבים ולסבתות

לקהילת צחוק, הומור ובדיחות:

לחצו