טיול השבוע: לאורך החוף אל שפך נחל שורק לים

נחל שורק היה שנים רבות מפגע בריאותי וסביבתי. עד סוף שנות התשעים של המאה שעברה זרמו בנחל מי ביוב. עם הקמתם של מכוני טיהור לשפכי ירושלים, בית שמש, רחובות ונס ציונה הלך הנחל והשתקם. על גדותיו ניטעו צמחים ועצים שהביאו אט אט לשיקום בית הגידול על שפת הנחל. כיום זורמים בנחל מי נביעות מקומיות ומי שיטפונות, אך הנחל נותר מזוהם למדי.
כיצד מגיעים?
נוסעים על כביש 4 (תל אביב-אשדוד), יורדים במחלף גן רווה ונוסעים לכיוון נס ציונה ורחובות. כ-1.5 ק"מ לאחר הפנייה מגיעים לצומת עין הקורא. משם פונים ימינה בכביש 4311 לגן שורק ולחוף פלמחים. הכביש מתפתל, חולף תחת כביש החוף וממשיך אל החולות. נוסעים עוד כ-1.5 ק"מ אחרי המעבר תחת הגשר עד לחניון חורשת הצנחנים (חורשת האיקליפטוסים), השוכנת בפתחו של הגן הלאומי שורק. שם נחנה את הרכב ונצא לטייל ברגל.
המסלול:
נחל שורק הוא הנחל הגדול ביותר המנקז את הרי יהודה מערבה. תחילת דרכו בהרי ירושלים, הוא חוצה את השפלה באזור בית שמש, עובר במישור החוף ונשפך אל הים התיכון ליד קיבוץ פלמחים. אורכו של הנחל כ-70 ק"מ. לפני שנים אחדות עברו גדות הנחל תהליך של הרס מתמיד כתוצאה מתהליך הדברה אינטנסיבי למניעת מטרדי יתושים. העדר הצמחייה גרם לסחיפת גדות הנחל בעת שיטפונות, ליצירת משקעי סחף באפיק ולהרס בתי הגידול. בפעולות שיקום הנחל, ששותפים לה המנהלה לשיקום נחלי ישראל, קק"ל, רשות ניקוז שורק-לכיש, המועצה האזורית גן רווה ומע"צ במחוז מרכז ות"א, נעשה רבות בתחום השיקום הנופי והאקולוגי כאחד. מסלול הטיול שלנו מתחיל בקצה המזרחי של חניון חורשת הצנחנים, בחורשת עצי איקליפטוס מרשימים שנטעה קק"ל בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת. בחניון שולחנות פיקניק המשמשים למפגשים של יחידות הצנחנים המתאמנות באזור. נצעד לאורך גדת הנחל. 400 המטר הראשונים עד לסכר הסלעים סלולים באספלט ומאפשרים נגישות גם למוגבלים בתנועה. בכניסה צינור מים לבן העובר מעל הנחל, ושעליו רשום גן לאומי נחל שורק. בהמשך נגיע אל סכר הסלעים. הסכר הנטוי משמש גשר מעבר לגדה השנייה ומשפר את איכות המים הזורמים בנחל, זאת משום שהוא גורם למים העוברים דרכו להתערבל. שימו לב לגדות הנחל ? תהליך ההדברה וסחף הקרקע חושפים את בתי השורשים של עצי איקליפטוס המקור; עצים אלה הובאו לארץ מאוסטרליה בעיקר כדי לייבש בארץ שטחים בוציים. המקום פסטורלי ומומלץ להאזין בשקט לקולות ציפורי השיר הפוקדות את המקום. בהמשך הדרך ניפרד מהשביל הסלול לטובת דרך עפר, שהופכת בהמשכה לנתיב של חולות זהובים. האתר הבא שנבקר בו הוא אי הצבים. זהו אי מלאכותי שנבנה כאן כדי לאפשר לאוכלוסיית צבי הביצות להתקיים כאן. זהו צב בעל שריון שטוח באורך של עד 23 ס"מ. הצב מבלה את רוב זמנו במים, אך מעת לעת הוא משתזף בשמש על גדות הנחל. אף שמי הנחל עדיין ברמת זיהום מסוימת הצב מצליח להתקיים. בסמוך לאי אפשר לראות מקבץ של שיחי אגבות, ילידי מדברות מקסיקו. האגבה שייכת למשפחת הנרקיסים. הצמח מפתח במשך שנים אחדות עלים בשרניים גדולים שבקצותיהם קוץ חד. בהגיעו לבגרות הצמח מפתח עמוד פריחה ענק שגובהו עשוי להגיע לחמישה מטרים. לאחר הפריחה הצמח מת, אך קנה השורש שלו מצמיח נצרים חדשים. האגבות שבמקום הן שרידי גידול של הצמח להפקת סיבים ליצירת חבלים. מכאן נצא אל המרחב הפתוח של חולות מישור החוף, ונמשיך דרך מצפה הקורמורנים אל שפך הנחל לים.


חדירת החולות למישור החוף קשורה להתפתחות הנילוס במצרים כנהר מרכזי הזורם אל הים התיכון. הנילוס סוחף במסלולו סלעי גרניט העוברים בליה ונשחקים לחול. החול הרב שהצטבר בדלתא של הנילוס הגיע לחופינו באמצעות זרמי הים. הדיונות המכסות בימינו את מישור החוף צעירות מאוד מבחינה גאולוגית ? הן הגיעו לחופים רק במאות השנים האחרונות. החול מורכב רובו ככולו מגרגרי קוורץ גדולים יחסית. מתכונה זו נגזרים מאפיינים נוספים: חלחול רב, הולכת חום נמוכה, הגורמת להתחממות רבה של פני החול, ונדידת גרגרי חול כאשר נושבת רוח חזקה. החול הנודד מציב אם כן בפני צמחי החולות ובעלי החיים אתגרים קשים. מצד אחד, החול הנע מכסה את הצמחים וקובר אותם. מצד אחר, במדרונות הפונים לרוח נדידת החול עלולה לחשוף את השורשים. גם בעלי החיים נדרשים להתמודד עם מגוון בעיות: התמוטטות מחילות, טמפרטורה גבוהה של פני החול בקיץ וקשיים בתנועה בחול הטובעני. בחולות מישור החוף קיימים תנאי סביבה מיוחדים. בזכות הרצף הגאוגרפי של האזור עם חולות המדבר שבדרום, "פלשו" לכאן צמחים ובעלי חיים מדבריים החיים בכפיפה אחת עם קרוביהם בני החבל הים תיכוני. השינויים בתנאי בית הגידול החדש אילצו את האוכלוסיות המהגרות להסתגל לתנאי הסביבה החדשים. במשך הזמן עברו אוכלוסיות אלה התאמות ושינויים, עד כי חלק מהן הוגדרו כתת-מינים וכמינים חדשים. כך הפכו חולות מישור החוף ל"מעבדה" טבעית לאבולוציה, ולמרכז היווצרות של מיני צמחים ובעלי חיים חדשים, בלעדיים (אנדמיים) למישור החוף. הצמח הבולט בצבעו הצהוב הלימוני המשתלט על נוף החולות הוא טיונית החולות (הידועה גם בשמה "הטרותיקת החולות"). הצמח הוא עשב זקוף ממשפחת המורכבים, בעל קרקפות פרחים צהובות בגודל של 3 ס"מ. הצמח הובא לארץ מארצות הברית כדי לבדוק את התאמתו לייצוב חולות נודדים. ממפרץ חיפה, היכן שנקלט לראשונה, התפשט הצמח במהירות בחולות החוף והפך למטרד קשה. קרוב לנחל שורק צומחים צמחים הקשורים במקומות לחים. הבולטים שבהם: קנה מצוי ? צמח בעל קנים גבוהים עשויים פרקים-פרקים; פטל קדוש ? שיח קוצני שעליו מחולקים לשלושה עלעלים ושמעניק פירות חמצמצים וטעימים; דבשה לבנה ? צמח חד-שנתי בעל גבעולים דקים וגבוהים, לעתים מעל שני מטרים, הניכר בתפרחות ארוכות בעלות פרחים פרפרניים קטנים ולבנים; השבטבט הענף, צמח נדיר בישראל, השייך למערכת השרכניים, כלומר, הוא חסר פרחים. זהו עשב רב-שנתי, ירוק כל השנה, הניכר בענפים בעלי פרקים; ועצי האקליפטוס והשיטה הכחלחלה, אשר ניטעו בשטח על ידי האדם. גם השיטה הכחלחלה הפכה למטרד עם השנים. עם בעלי החיים החיים בחולות נמנים: חזירי בר, צבאים ארצישראלים, ארנבות שדה, קיפודי חולות ומכרסמים רבים, ובהם הירבוע וגרביל החולות, וכן זוחלים, כמו: נחושית ושנונית החולות, שבלולים וחלזונות (הדרחול), לטאות, נחש ארבע קו מצוי ונחש החולות (אפשר לפגוש בהם בעיקר בשעות בין הערביים ובשעות הבוקר המוקדמות. זכרו שכל רחש מבריח אותם!). נמשיך בדרכנו בין החולות ונבחין בשרידי שיטת חקלאות מסורתית הידועה בשמה חקלאות מוואסי של גידולי שיחי הגפן ועץ התאנה. האדם ניצל את היקוות מי התהום לצורכי גידול עצי פרי וירקות בשטחי החולות. מתחת לשכבת החולות, בעומק של מטרים אחדים, נמצאים מי תהום. הסיבה להיקוות המים היא קיומן של קרקעות חרסיתיות מתחת לחולות, שחוסמות את חלחול המים. בדרכנו אל מצפה הקורמורנים ישנה אבן דרך המפנה ימינה ומערבה לשפך הנחל אל הים, ושמאלה ומזרחה אל גבעת התצפית על הקורמורנים. בנקודת פיצול זו ייוותרו לנו כ-700 מטר עד לנקודת התצפית אל הים, וכ-700 מטר הליכה אל גבעה קטנה הצופה אל מושבת הקורמונים מצפון לשפך הנחל. מומלץ לבקר תחילה במצפה הקורמורנים, לאחר מכן לשוב בחזרה אל נקודת הפיצול ולהמשיך לאחר מכן לכיוון הים. עונות הסתיו והחורף הן העונות הטובות ביותר לצפייה בקורמורנים. מדי חורף להקה בת מאות פרטים של עוף המים הקורמורן הגדול (מזן שחור) פושטת על המקום. בעקבות זאת עצי האקליפטוס נצבעים בלבן, שמקורו בלשלשת שהעופות מפרישים. הקורמורן הגדול הוא עוף בעל צבע כללי שחור. החלק העליון של צווארו לבן ומתחת למקורו יש כתם צהוב. הקורמורן הגדול ניזון מדגים, שאותם הוא שולה בצלילה למים. לילדים ולצעירים ברוחם ? אתם מוזמנים להתגלגל למטה במדרון הדיונה ולהתפלש בחול החם. החול רך ונעים ולא שוקעים בו. בעונת הנדידה אפשר גם למצוא באזור את הכרוון, עוף דוגר קרקע. נשוב אל הצומת ונמשיך אל רכס הכורכר הגבוה הנראה ממערב לנו ? שפכו של הנחל לים. בדרך נעבור ליד מערה קטנה וחצובה המכונה זה שנים רבות מערת הגמדים (אין להיכנס לתוכה מחשש למפולות!). רכס הכורכר מעניק תצפית מרהיבה על שפך נחל שורק לים ועל חוף פלמחים. מכאן אפשר לרדת לחוף הים. החולות באזור זה הם תוצאה של בליית אבני היסוד שנדדו מאפריקה. כאן נהנה מרעש המיית הגלים ומהבריזה הקרירה הבאה מן הים. מומלץ לקחת סל פיקניק להשקיף על הים ולהשביע את הרעב. מכאן נשוב אל הדרך שבאנו ממנה ונשוב בחזרה אל נקודת ההתחלה ? חניון הצנחנים, שבו השארנו את הרכבים.
למפת המסלול -
לחצו





מקרא

אזור גאוגרפי
: מישור החוף הדרומי ? בתחומי גן לאומי נחל שורק (נחל רובין), צפונית לקיבוץ פלמחים
מתאים ל
: כל המשפחה
כניסה
: ללא תשלום
דרגת קושי
: קלה עד בינונית. חלק גדול של המסלול עובר בנתיב חולות. חולות אלה ברובם אינם טובעניים
עונה מומלצת
: כל השנה. בעונות הסתיו והחורף אפשר לצפות בקורמורן הגדול
אורך המסלול
: שביל טיול מעגלי היוצא ומסתיים בחניון הצנחנים המוביל למצפה הקורמורנים ולמצפה שפך הנחל אל הים - כ-2.5 ק"מ (מחניון הצנחנים עד לאי הצבים כ- 600 מטר, לתצפית הים כ-1.5 ק"מ). לאורך המסלול עמודי אבן ועליהם הסברים
משך הסיור
: 2?3 שעות בהתאם לעניין
התאמה למוגבלים בתנועה
: 400 המטר הראשונים של המסלול מחורשת הצנחנים ועד סכר הסלעים סלולים באספלט ומותאמים למוגבלים בתנועה
חניוני נופש
: חניון חורשת הצנחנים ? שולחנות לפיקניק. אין באתר פינוי אשפה, יש לקחת את האשפה עמכם. חלק משולחנות הפיקניק בחניון הצנחנים נגיש גם למוגבלים בתנועה
מפת טיולים וסימון שבילים
: גיליון מס' 10 ? גוש דן וחוף פלשת
הערות ואזהרות
: הכניסה לרכב, לאופניים ולסוסים אסורה. ההליכה מותרת בשבילים המוסדרים והמסומנים בלבד. אסור לשתות ממי הנחל והרחצה בו אסורה. אין לדוג דגים מהנחל
אתרים נוספים בסביבה
: חוף פלמחים, מוזאון בית מרים בקיבוץ פלמחים, פארק החולות, פארק פל"א, פארק עד הלום, יער עזריקם וגן לאומי גבעות נס ציונה ----------------------------------- כתיבה וצילומים: חוה בראון מידע: באדיבותה של היערנית והבוטנאית ד"ר ענת מדמוני