טיפים להתנהלות נכונה לקראת גיל 65+

ניתן לחלק את החיים שלנו בחלוקה גסה מאוד לשני חלקים מרכזיים. המחצית הראשונה - מלידה עד גיל 65. על פי רוב, זו תקופה מאוד מובנית וברורה בשלבים ההתפתחותיים שלה, ובמסלולי ההתקדמות והצמיחה בתפקידים שהחיים סוללים בפנינו – כילדים במשפחה, כתלמידים במסגרות החינוך, צבא ואקדמיה, כבני זוג, כהורים לילדים, כאנשי קריירה ועוד. המחצית השנייה של החיים קשורה בפרישה הפורמלית שלנו ממעגל העבודה לחיי גמלאות, גיל 65 ואילך. זו תקופה של מעין "גיל בלי תפקיד ברור ומוגדר". תקופה שהיא הרבה פחות מובנית, שמלווה ביותר סימני שאלה סביב מצב הבריאות שלנו, החוסן הכלכלי, הפנאי המשמעותי והחוסן המשפחתי והחברתי שלנו. 
לכן חשוב מאוד להיערך לשלב החיים הזה מבעוד מועד, ולנסות לנהל אותו ולעצב אותו ברוח ובדרך שתתאים לכל אחת ואחד.

בעוד עשור, האזרחים הוותיקים יתפסו כ-17% מהאוכלוסייה

בישראל יש כיום כ- 1,300,000 אזרחים ותיקים, שהם כ-12% מכלל האוכלוסייה. בעוד עשור, צפויים להיות כבר 1,700,000 ותיקים (כ-17%) מהאוכלוסייה. תוחלת החיים של האוכלוסייה עולה מדי שנה בכ-3 חודשים. ישראל, בזכות הרפואה המתקדמת שלה, נמצאת במקום ה-9 בעולם עם גיל ממוצע של 83 שנה (85 לנשים ו-81 לגברים). לנתונים האלו יש הרבה מאוד משמעויות, ונגזר מהם עולם שלם של עיצוב מדיניות, ומידע עשיר על הפעילות הענפה המתבצעת כיום בישראל. 
אלא שלצד העלייה הדרמטית והמרשימה בתוחלת החיים, יותר ויותר מטופלים מאריכי חיים – אך איכות החיים שלהם לא בהכרח משתפרת. אז מה עושים?
הרבה מאוד אזרחים ותיקים חיים בבריאות ובתפקוד ההולכים ויורדים, תוך הגברת התלות באחרים.
על הפער הזה ניתן להשפיע, אם נאמץ מגיל צעיר אורח חיים בריא, נשמר חוסן נפשי, נחזק את המעטפת המשפחתית והחברתית שלנו, ונמלא את הפנאי שיש לנו עם הרבה משמעות. 

אנחנו חייבים ללמוד לשמר רזרבות ומשאבים בכל מישורי החיים, למחצית השנייה של החיים. הדבר חשוב בעיקר בקרב נשים וגברים שחצו את גיל 50. מגיל זה יש מרחב מספק של 10-15 שנים להיערך ולהיות בשלים לניהול מושכל יותר להמשך החיים, כולל צבירת משאבים וכוחות שונים ממכלול של גורמים: רפואי-בריאותי, תפקודי, קוגניטיבי, רגשי-נפשי, רוחני, כלכלי, ובאיכות מערכות היחסים המשפחתית והחברתית שלנו. הרזרבות האלו הן כמו טעינת המכשיר הנייד שלנו - הן מגדירות את רמת ההגנה הצפויה לעמוד לרשותנו במצבי סטרס או במצבים של ירידה בבריאות ובתפקוד, כשאנחנו חוצים את גיל 65. 

חיזוק קשרים ומעגלים חברתיים 

בחרו את הקהילות המשמעותיות המועדפות עבורכם. צילום: Shutterstock

חשוב לזכור, בשנות ה-50 לחיינו, רוב הילדים כבר יוצאים מהבית למסלולי חיים עצמאיים משלהם. הבית המתרוקן מאפשר ומחייב לבחור מחדש ולדייק את המעגלים החברתיים שלנו, שיתאימו לנו לשנים הבאות. לכן, חשוב להשקיע במעגלים החברתיים האלו ולהיות שייכים ופעילים במה שנקרא "קהילות משמעות". אנחנו מוקפים במגוון רחב של קהילות. כל קהילה כזו מיוצגת ומתוקשרת בדרך כלל כקבוצת וואטסאפ. מומלץ למפות את הקהילות שבהן יש לנו מעורבות, ולבחור את "קהילות המשמעות" המועדפות עבורנו. זו יכולה להיות קהילה משפחתית או קהילה שבה אנחנו חיים (כמו בישוב קהילתי, מושב, קיבוץ או אפילו בבניין מגורים), קהילת בית כנסת, קהילת רוכבי אופניים, קבוצת הליכה, קהילה מקצועית או קהילת יוצאי צבא, מקהלה, תזמורת או קבוצה של מתנדבים. 

באותן קהילות חשוב להשקיע ולהתמיד לאורך זמן, ולהפוך להיות "שחקני משמעות", להביא ערך לסובבים, ולמעשה בצורה זו לייצר מעורבות ומחויבות הדדית. לרשת חברתית איכותית וזמינה בגיל המבוגר משמעות עצומה, והיא מעניקה תחושת חיוניות וערך. 

קהילה נוספת היא קהילה וירטואלית – מצאו את הקהילה שאתם מרגישים שייכים אלה ברשת. מוטק'ה היא דוגמה טובה לרשת חברתית הפועלת לרווחתם של בני 65+, מתוך אג'נדה לחיבורים והפגת בדידות.

דרכים ליצירת משמעות לקראת פרישה:

שלבו בין פעילות פיזית, פעילות חברתית ופעילות קוגניטיבית. צילום: Shutterstock

פרופ' ויקטור פרנקל, עם ספרו הידוע "האדם מחפש משמעות", מצא כי הדבר העיקרי שנותן לנו מוטיבציה לחיות, מה שדוחף אותנו קדימה גם במצבי קיצון, הוא ההרגשה שיש לנו משמעות בחיים. 
ההתארגנות שלנו למחצית השנייה של החיים חייבת להיות מלווה בהרבה משמעות, לדעת לבחור לעצמנו את תחומי העשייה שימלאו את ליבנו, ויגרמו לנו לקפוץ מהמיטה בבוקר.
לכן מומלץ כבר בגילי ה- 50 להתחיל ולחלום, לגבש תמונת עתיד, לראות כיצד נרצה שיראו חיינו בגיל 70+. את החיים במחצית השנייה שלאחר פרישה ממעגל העבודה חייבים לנהל, אין לנו את הלוקסוס לתת להם להתנהל מעצמם.

כיצד מטפחים פנאי עם משמעות לגיל פרישה?

בגילי ה-50+ מרביתנו בשיא הקריירה שלנו. זהו עשור שבו אנחנו ממשיכים לדאוג ולתמוך ככל הניתן בילדים ובהורים שבחיים. לצד כל אלו חשוב כבר לייצר ולטפח פנאי עם משמעות. חשוב לא להמתין לגיל הפרישה, אלא להתחיל כבר עכשיו. ערכו לכם את רשימת החלומות של תחביבים ותחומי עיסוק והתנדבות בהם תרצו להשקיע, כמו כתיבה, ציור, בישול, שירה ועוד.

איך מומלץ לבנות את סדר היום והתוכנית השבועית בגיל הפרישה?

לאחרונה פורסם סקר עדכני מ-2024, בהובלת ג'וינט-אשל והמשרד לשוויון חברתי, בנושא המוכנות של אזרחים ותיקים לתקופת החיים החדשה. ממצאי הסקר מחדדים את החשיבות של היערכות לקראת שנות הפרישה מהעבודה. ההתארגנות כוללת שלושה מרכיבים מרכזיים: הבניית סדר יום ותוכנית שבועית ברורה (לצמצם את הימים שבהם קמים ואין פעילות אקטיבית ומתוכננת), משמעות בפעילות – להביא לידי ביטוי בפעילויות שלנו את היכולות והכישרונות שיש לנו (כדי שנעשה דברים שאנחנו אוהבים), וגיוון בפעילות – שילוב בין פעילות פיזית, פעילות חברתית ופעילות קוגניטיבית.

לסיכום, ככל שנצליח להגיע לגיל 65+ עם יותר רזרבות בכל אחד מהתחומים שהוזכרו, כך נוכל להגביר את הסיכוי לאיכות חיים לצד אריכות החיים. חשוב שנעצב בכוחות עצמנו או בעזרת אנשי מקצוע את העתיד שלנו. ככל שנקדים להתבונן לעתיד בעיניים, כך יגברו הסיכויים לאיכות חיים טובה.

ישי קום הוא ראש המנהל לאזרחים ותיקים בקופת חולים מאוחדת, עובד סוציאלי במקצועו.